אם יש משהו שאני ממש אוהבת לעשות זה
להחזיק מצלמה ביד.
כשעמית נולדה המצלמות הדיגיטליות היו
עדיין בתחילת דרכן, ולא ממש פיתו אותי. אני הסתובבתי לי עם קנון שווה ביותר ולפחות
פעמיים בשבוע הייתי בחנות הצילום השכונתית מפקידה פילמים לפיתוח.
עד גיל 3 וחצי היו לעמית 5 אלבומים של
300 תמונות ...
ואז קניתי מצלמה דיגיטלית!!
כמובן שכמות הצילומים עלתה (מאוד), אבל
כמות הדפסת התמונות ירדה.
בינתיים גם עומר הצטרפה לצוות דוגמניות
הבית והאלבומים שלה גם התחילו להתמלא ...
מידי כמה חודשים הייתי יושבת על המחשב
עוברת על התמונות שולחת לפיתוח ומסדרת את האלבומים.
מתישהו בקיץ 2009 שלחתי תמונות לפיתוח
ומאז דחיתי... ודחיתי ... ודחיתי ועד היום כל התמונות במחשב, שצועק הצילו ואין לו
כוח לתפקד
והנה 5 שנים מאוחר יותר, קיץ 2014, סידרו
לנו "חופשה חלומית" בבית, רובצים מול הטלביזיה, מול המחשב (שלא ממש זז), מידי פעם יש
גיחות לממ"ד, או כמו שקוראים לו אצלנו בבית "החדר האטום".
בין גיחה לממ"ד להפעלה מתוקה
לנימנום, מצאתי קצת זמן לשבת על המחשב, למיין, למחוק ולסדר את התמונות.
מצאתי תמונות שהזכירו נשכחות ...
תיעודים מפעילויות מתוקות שעשינו בתקופה
שמאז 2009 (כל הדברים הטובים שנעשו לפני כבר בתוך אלבומים ואין מצב שאני אשב
לחפור) ועד מאי 2011 שאז נולד לו הבלוג ומאז הן מתועדות בפוסטים.
בהשראת
הספר "מפלצת סגולה" של רינת הופר פיסלנו עם עמית והחברים מפלצות סגולות
