יום שישי, קצת אחרי 6:00 בבוקר, אני
פותחת את החלון בחדר... אין תזוזה...
הייתי בטוחה שהן יזנקו מהמיטה וירוצו
להתחפש, אבל לא!!
היה קר, החלום לא נגמר, גם הלילה לא.
אז גררתי אותן מהמיטה. כי צריך להתעורר,
ולשטוף פנים, ולהתלבש, ולהתאפר, ולהצטלם, ולתפוס הפוגה בגשם כדי להגיע לבית הספר.
כשכל השלוש היו מוכנות עברנו לצילומים...
עמית היתה גברת גולגולת
עומר היתה רפונזל
ואופיר היתה ארנבונת שלא הסכימה בשום
פנים ואופן לשים את הכובע.
אנחנו שמנו והיא הורידה. ושוב שמנו ושוב
היא הורידה והושיטה לנו שנבין שהיא לא מעוניינת!!
אז היינו צריכים לשחד אותה. עם עוגייה,
עם פלאפון, עם לק, עם כל מה שהצלחנו למצוא בסביבה והסיט את תשומת לבה מהכובע שעל
הראש ובסוף הצלחנו להוציא כמה תמונות
כשהן חזרו מביה"ס רמת האנרגיה, אחרי
שהן שאבו לתוכן את כל ה"משלוח מנות" שכנראה הכיל לא מעט שוקולד, היתה מטורפת!!
חיפשתי לעשות משהו כדי לנתב אליו את
עודפי האנרגיה, אז עלינו לסטודיו להכין עוגיות ליצנים ...
קרצתי עוגיות ליצנים וחילקתי אותן לשניים, שיפדתי את
שני החלקים ואפיתי – את הגוף על שיפוד אחד ואת הראש על שיפוד שני
הבנות קישטו את העוגיות – רידדו בצק
סוכר, קרצו, חתכו, הדביקו וציירו
לעוגיית הגוף הוסיפו ראש מבצק סוכר ולעוגיית הראש הוסיפו גוף מבצק סוכר
וקיבלנו שני ליצנים מעוגייה אחת - של עמית
ושל עומר
עומר לא אהבה את הקונספט והחליטה שלגוף עוגייה צריך להיות ראש עוגייה ולגוף מבצק סוכר גוף מבצק סוכר. אז היא החליפה את הראשים !!!
האנרגיות נגמרו ... עמית רבצה מול
הטלביזיה ועומר תפסה חרופ של שעתיים ...
איזה רעיון מדליק!
השבמחק