בשעה טובה ומוצלחת מצאתי את הזמן וחגגנו לעומר יומולדת 4, 3 חודשים אחרי
המועד. זה היה די מביך כשהליצן שאל אותה בת כמה את והיא ענתה 4 וחצי!!
אחרי שבמשך 8 שנים חגגנו לעמית ימי הולדת שכל אחד מהם היה הפקה של ממש,
הגיע הזמן לחגוג גם לעומר, שהוזנחה קשות בשלוש השנים הראשונות לחייה ולא זכתה
להפקות, אפילו לא מצומצמות (אני מקווה שאף אחד לא ידווח עלי למועצה לשלום הילד).
אז הבטחתי לה שהשנה חוגגים לה יום הולדת במסיבה במתנ"ס ומאז ה- 5
לדצמבר היא שואלת (ובצדק!!) מידי פעם: "מתי היומולדת שלי במתנ"ס??"
וכל פעם אני מבטיחה "עוד שבוע",
"עוד שבועיים", כשאחזור מהטיסה",
"אחרי חנוכה". וזהו. הרגע הגיע. גמרתי לטוס,
חנוכה עבר, גם ט"ו בשבט, יום המשפחה וכמעט פורים, הגיע הזמן לחגוג!!
אין לי מושג איך זה קרה, אבל אחרי משא ומתן, לא ארוך במיוחד, עם אבא של
עומר (שעדיין לא התאושש ממסיבת יום הולדת 3 שחגגנו לעמית בבית ומאז עמד בתוקף על
רגליו האחוריות ולא הסכים לחגוג ימי הולדת בבית) הוא נכנע והסכים לערוך את המסיבה
בבית, המחיר היה לא גבוה, בדיעבד הסתבר שהוא היה גבוה מידי - אני צריכה לסדר את
הבלגן שאנחנו חיים בו. זה לא היה קל אבל אחרי שבוע של ארגון, סדר וניקיון והעברתם
של אינסוף פריטים לביתם החדש בחיריה, ביום ראשון בשעה 16:35 הבית היה מוכן ומזומן
למסיבה.
עומר עודכנה והתחלנו לדסקס על העוגה והעוגיות. הדרישה - הלו קיטי. לפני 3
חודשים זה היה נסיכות וכבר התאבזרתי בכל מה שקשור לנסיכות - ורוד, זהב, כתרים,
שמלות. אבל כמו שאומרים you snooze you lose, ונאלצתי לשנות את התכנונים לקיטי -
ורוד, לבן, פפיונים, פרחים.
ניגשתי למלאכה, אפיתי, לשתי, צבעתי, רידדתי, ערבבתי, פיסלתי, זילפתי -
צרפתי את אמא שלי וביחד, אפינו, טיגנו, בישלנו, רידדנו, ערבבנו, המצאנו, פישלנו
(אבל יצא פצצה), צרפנו את בעלי ושלושתנו סידרנו, ניקינו וערכנו.
בסופו של דבר 25 דקות לפני שהתחילו לזרום הילדים הכל היה מוכן.
אז מה היה לנו כאן?
עוגה עם פיסול של קיטי
עוגיות מקושטות ברויאל אייסינג של קיטי יושבת על סטנד 3 קומות מהממם שנרכש
לאחרונה בגולף
עוגיות מקושטות ברויאל אייסינג של הפרצוף של קיטי
עוגיות מקושטות ברויאל אייסינג בצורת פפיון
עוגיות פרחים מבצק פריך צבוע בורוד ופחזניות ורדרדות עם קרם שמנת מתוקה
לבנבן
עוגת גבינה פירורים בגביעי שמפנייה
עוגות קטנות ממולאות בקרם שמנת ומצופות בקרם שמנת עם פרח סוכר ורדרד בתוך
מנג'טים קטנים ורודים מנוקדים בלבן (מהמממים שאני כבר מתגעגעת אליהם כי נגמרו לי, שקיבלתי
מתנה מהאחד והיחיד דן דיוויס) כולם יושבים להם בהרמוניה בתוך הסטנד הורדרד המהמם
שרכשתי במותק ומחכה בדיוק לאירועים כאלה
וקצת ממתקים (מרשמלו, סוכריות סודה פרחים לבנים, סוכריות עדשים ורודות,
שוקולד עטוף בנייר ורוד מבריק ונשיקת מרנג קטנטנות (שתיכננתי גם אותם להכין לבד
ובסופו של דבר קניתי לבד!!) - הכל מעידה ארץ הממתקים.
וככה נראה השולחן 30 שניות לאחר יריית הפתיחה ...
כמובן שכל אחד מהילדים קיבל הפתעה בדרך הביתה, כוס ממתקים עם עוגייה תואמת
- לבנים פו ולבנות נסיכות (אכן מחדל שזו לא קיטי, אבל כמו שכבר ציינתי, כבר
התאבזרתי בציוד למסיבת נסיכות!!)
ואי אפשר בלי כמה תמונות, שצילמה הצלמת המוכשרת/הסו שף שלי – חן גילר, של
מלכת היומולדת האחת והיחידה - עומר המהודרת!!!
זהו. נגמר. הבית עומד על תילו. הכל מסודר (מרגיש ריק משהו, ללא אוסף הקופסאות
שלי, אוסף השקיות שלי, אוסף הדברים שבטח אני אצטרך מתישהו, אוסף הכלים שלא נגעתי
בהם 5 שנים, אוסף קלטות הוידאו למקרה שהוא יחזור לאופנה ואוסף הואזות שגם
סבתא שלי לא היתה שמה בהם פרחים). אבא של עומר שרד את האירוע בגבורה ואפילו נהנה.
36 שניות אחרי נשיקת לילה טוב כבר לא היה עם מי לדבר.
מיותר לציין שעומר סיכמה את האירוע ב- "אז מתי היומולדת שלי
במתנ"ס???"
עד הפעם הבאה בעוד 9 חודשים אתם מוזמנים לבקר באתר של מיתוש !!!
