מסיבת הסינדרלות של עומר

הבטחות חייבים לקיים!!

גם אם עבר לא מעט זמן מאז שניתנה ההבטחה. גם אם מי שקיבל את ההבטחה נואש מלנדנד. גם אם ההבטחה ניתנה ברגע של ערפול חושים כלשהו. גם אם לא ממש מתחשק לקיים ...

ברגע של ערפול חושים מוחלט (בשל תחושת קיפוח שקיימת רק בראש שלי, שאני נוסעת עם עמית ללונדון ומשאירה את עומר מאחור ...) הבטחתי לעומר מסיבת בנות אחרי שאני חוזרת עם עמית מלונדון.

מאז שחזרנו היא שאלה כמה פעמים מתי ואני כמובן אמרתי מיד אחרי ... רק כשיסתיים ... שבוע אחרי ש ...

תכלס? אני מתה על המסיבות האלה. רק תנו לי הזדמנות ואני מארגנת מסיבה לתפארת מדינת ישראל, עם פעילויות, קישוטים, שולחן מתוקים, נושא מרכזי. כל החבילה.

אבל הקיץ הזה, החם, הדביק, שמוציא את כל החשק מהכל לקח לי גם את המוזה וגם את האנרגיה.

ואז... ראיתי את הדמויות החדשות בערכות היצירה האישיות של איריס ביס אוף קייק!!!

התעלפתי!!

קראתי לעומר להתייצב מול המחשב והתעלפנו ביחד.

עומר עברה 4 פעמים על הקולקציה והחליטה שסינדרלה הכי מושלמת. במיוחד לאור העובדה ש"תכלת זה הצבע הכי מהמם"!

אני כבר ראיתי את הדמויות המתוקות של סינדרלה המהממת הזו על עוגה, ועוגיות, ומרשמלו, ושוקולדים, ופוסטרים ...

התקשרתי לאיריס, חפרתי וחפרתי והלהבתי גם אותה ו... החבילה הגיעה!!!

ערכות יצירה אישיות לכל הבנות שיגיעו למסיבה, שלטים, קישוט עוגה של סינדרלה, קישוט למרכז השולחן, דגלוני קאפקייקס ושרשרת דיגלונים.

שלחנו הזמנה לבנות הכיתה ל"מסיבת הסינדרלות של עומר"

זום זום זום עולה הזמר מכוורת הדבורים

אצלנו בפולניה עושים תמיד "עוד קצת" ליתר בטחון.

אז מה הבעיה?

פרופורציה!!

אין לנו בפולניה את ההבנה הבסיסית בענייני כמויות, תמיד כשמכינים זה נראה כאילו אין מספיק ואולי כדאי לעשות עוד משהו קטן ובסוף נשארים עם הררי שאריות.

מה זה אומר??

לפני כמה חגים, אמא שלי הזמינה חייל בודד לחגוג איתנו את ערב החג, היא הכינה אוכל שהיה מספיק להאכיל את כל הגדוד שלו על משפחותיהם.

אם חברה של הבנות מצטרפת אלינו לארוחת צהרים אני אכניס עוד תרנגולת לתנור ואעמיד עוד סיר קטן עם משהו, רק שלא תצא מכאן רעבה חס וכרפס!!

גם תינוק שיצא מרחם אימו לפני שבוע נכנס למספור המשתתפים באירוע ונשים לו על המנגל שני שיפודים, 3 קבאבים ונתח עסיסי של אנטריקוט שבסופו של דבר גם אמא ואבא שלו לא מצליחים לחסל את זה ביחד!

המוטו שלנו בפולניה - תמיד עדיף שישאר ושלא יהיה למישהו חסר!

אפילו אם נצטרך לאכול את השאריות במשך שבוע בוקר צהרים וערב!!

מוטו כזה לחיים מן הסתם בא לידי ביטוי גם בעבודה ותמיד אני מכינה עוד עוגייה או 2 או 30 כדי שאם אחת תישבר ואחת לא תצליח ופתאום מישהו גם ירצה - שיהיה!

לכבוד החג הממשמש ובא הכנתי עוגיות דבורים ואחרי שהכל נמסר נשארה לי כוורת עמוסה שאריות של דבורים.

התפוח לא נופל רחוק מהעץ

ככה פתאום היא בת שנתיים וחצי!

ככה פתאום אני כבר לא יכולה לשבת לבד בסטודיו ולעבוד בשקט, כי מישהי מטפסת לה במעלה המדרגות, מתייצבת ומכריזה "רוצה בצק!!"

ואחרי הבצק מגיעה הדרישה למערוך הקטן לא הגדול ולקופסא הסגולה שיש בה כל מיני כלים ולצלוחית הקטנה עם המרגרינה והיא מתיישבת על הכיסא לידי ומתחילה לעבוד...

ככה פתאום אני כבר לא יכולה להשתעשע רק עם עמית ועומר בהכנת יצירות מתוקות בסטודיו, צריך לקחת גם אותה בחשבון, כי היא מגיעה ומכריזה "גם אופיר!!"

לקראת ראש השנה החלטנו לפנק את החברים שלנו, שהכי בעולם אוהבים את העוגיות המקושטות, ולהכין להם עוגיות מקושטות באווירת החג.

בשיטוטיי במקסטוק נתקלתי בצנצנת קטנה ומתוקה שנראתה כמו תפוח. הצטיידתי בצנצנת, שהחלפתי לה את המכסה למשהו עדין יותר, והצעתי לעומר שנכין יחד מארז מתוק לחברים.

כיפה אדומה ומתוקה

שוב עבודת יצירה לבית הספר !

הפעם באנגלית.

יש לנו רפיוטיישן לשמור עליו, אז צריך לעמוד בציפיות!

הפעם המשימה של עמית הייתה לבחור אגדה, לספר אותה בתמצית באנגלית ולהציג אותה בדרך מקורית.

עמית בחרה את כיפה אדומה ומאחר ואנחנו ממתיקות כל עבודת פרויקט, החלטנו ללכת על עוגה בצורת ספר אגדות.

כדי לגוון ושיהיה יותר מעניין אפיתי עוגה צבעונית.

בלילה של עוגת וניל חולקה ל- 5 קעריות. כל קערית נצבעה בצבע מאכל וכל הבלילות נשפכו בבלגן לתבנית בצורת ספר פתוח.

נשיקות לשנה טובה

מי שקורא את הפוסטים שלי כבר יודע שדחיית סיפוקים זה לא הצד החזק שלי.

זה גם לא צד חלש. זה פשוט צד בלתי נשלט.

אני רוצה ועכשיו!!

אם אתם שואלים אותי, זה משהו גנטי שעובר מדור לדור והוא כרוני!

אז למה להילחם ?????

מה הפעם?

הפעם הכל בגלל דן!

כשהכנו את השולחן המתוק לברית של אורי, המשימה שלו היתה להכין נשיקות על שיפודים. במקום שיפודים הוא אפה את הנשיקות עם קשיות - רעיון גאוני שבו ברגע החלטתי ליישם !

זה דגדג לי באצבעות וסוף סוף הגיעה ההזדמנות, להכין נשיקות מתוקות על קשיות לעמית ועומר שיחלקו בכיתה לכבוד השנה החדשה, שתהיה מתוקה.

אבל אני לא יכולה להכין סתם נשיקות ...