יום שני, 16 בינואר 2017

ארטמיס פאול

מזמן לא קיבלנו משימת יצירה מבית הספר.
אז הנה היא הגיעה.
והפעם יצירה בתלת מימד מספר.
השמחה היתה גדולה, כי הרי אין דבר שחביב על עמית יותר מאשר ספר.

המשימה הקשה היתה לבחור את הספר, כי אין ספר שהיא לא קראה על עשרת המשכיו, סדרות הבת שלו והנינות.
אחרי מחשבות ולבטים נבחר הספר - ארטמיס פאול.
ספר מעולה לדעתה של עמית, שלא מוערך מספיק ע"י קהל הקוראים.

אחרי שבחרה את הספר עמית בחרה סצינה כדי ליצור ממנה יצירה בתלת מימד, וכמה מפתיע שהיא בחרה ליצור ספר - את הספר של בני העם, הספר המתומן.
עמית חשבה לפסל את הספר מהחומר הפיסולי הזמין ביותר אצלנו בבית - בצק סוכר!

לא היה פשוט למצוא איך נראה הספר, אבל אחרי חפירה ברשת הצלחנו למצוא תמונה של הספר המתומן.


כמי שידועה כמחפשת לעצמה תעסוקות מיותרות שאלתי את עמית מה דעתה לצ'פר את החברים בכיתה ולהכין את הספר מעוגה במקום פיסול קטן מבצק סוכר, ככה הם יוכלו לנשנש אחרי שהיא תציג את העבודה.
מיותר לציין מה היתה התגובה ...

וככה מצאתי את עצמי עם עמית בסטודיו מול עוגת שוקולד עסיסית עגולה ותמונה קטנה של ספר עתיק ומתומן.

חתכנו את העוגה לצורת מתומן, עמית התחילה בעבודה ואני הייתי ממונה על ההוראות והצילומים...

עמית הרטיבה את העוגה שתשמור על העסיסיות שלה


וגינשה את העוגה בפנים ובחוץ


עמית עטפה את העוגה בבצק סוכר לבן





וחרצה מסביב על דופן העוגה חריצים, למראה של דפי הספר


בעזרת צבע מאכל שנהב עמית צבעה את דפי הספר ליצירת מראה עתיק



מבצק חום עמית יצרה את הכריכה של הספר


והוסיפה את כל העיטורים








קצת איבוק בזהב וחום למראה עתיק




והספר מוכן!!!



יצאנו לפגרה עד לפרויקט הבא ...





יום שני, 9 בינואר 2017

חד קרן - יום הולדת קסום וצבעוני

כל שנה, כשמתחיל החופש הגדול עומר מתחילה לגשש מה אנחנו מתכננות השנה לחגיגות יום ההולדת שלה.
וזה בכלל לא רלבנטי שיש עוד 5!!! חודשים עד למועד הנחשק!

אז השנה, כמו בכל שנה, עומר התחילה לחשוב על נושא ...
אז מה עושים השנה?

בוקר אחד במהלך שיטוטי במקסטוק ראיתי מחברת כריכה קשה עם דפים ורודים וציור מהמם של חד קרן צבעוני ו... בום!! זה פשוט צעק "יומולדת חד קרן!!"
אז מיד רכשתי 20 מחברות.
הפתעות לבנות כבר יש!

עומר מיד נסחפה אל תוך הקסם הצבעוני והתכנונים יצאו לדרך ...
מאוגוסט ועד דצמבר שינינו אולי 5 פעמים את רעיון ההפעלה שנעשה עם הבנות וככל שהתקרב המועד לא היינו בטוחות מה עושים, רק ידענו שזה חייב להיות צבעוני!

ואז לילך האלופה זרקה רעיון לעשות מלח צבעוני עם גירים צבעוניים ולמלא בקבוקים או להכין נר צבעוני.
הרעיון התחיל להתגלגל והגלגלים במוח התחילו לפעול...

המחשבה על ריסוק גירים צבעוניים בסלון שלי גרמה לי להתקפי חרדה על בסיס יומי והחלטתי שאנחנו נמצא דרך אחרת לצבוע את המלח. אחרי בדיקה זריזה מצאתי שצבעי מאכל צובעים אותו נפלא, ככה אפשר לקבל צבעים עזים ויפים.
בטיול בוקר בחנות הקשקושים השכונתית מצאתי בקבוקי זכוכית מדליקים שאפשר ליצור מהן חנוכיות וההחלטה נפלה - נכין חנוכיות צבעוניות!

אז התכנסנו ובאנו לסלון ביתנו ביום של סערה חורפית, כמה ימים לפני חנוכה כדי לחגוג 9 שנים להיווסדותה של עומר!!!

כמובן שאי אפשר בלי שולחן מתוק ומסוגנן בעיצוב של חד קרן וקשת בענן

יום ראשון, 16 באוקטובר 2016

בסוכה שלנו שמחה וצהלה

לפני 3 שנים בזמן שקישטתי את הסוכה וקצת לפני שרשימת האושפזין שלנו לכל השבוע לסוכה התגבשה, חשבתי על רשימת אושפיזין פרטית שלי,  כאלו שהייתי רוצה לארח אצלי בסוכה מודל 2016.


מסתבר שהרשימה שלי לא השתנתה והייתי רוצה לארח את אותם האנשים.

אז הנה כל השבעה:

יום שבת, 3 בספטמבר 2016

על צ'ורבה, פפנאש וטיול מאורגן

אני יושבת מול המחשב וממיינת 1,444 תמונות (לא כולל תמונות מסלולריים) !!!!!

מה?? איך?? למה??

זה התחיל כשהוא בא אלי ואמר "בואי נטוס לסופ"ש".
האמת? 
הייתי מופתעת, כי אני זו שבדרך כלל ככה פתאום באמצע החיים מפילה עליו "בוא נטוס" ואחרי שהוא מתאושש מהתקף החרדה הוא נכנס לזה בכל הכוח ומארגן.
אז אחרי שהתאוששתי מההלם אמרתי "חופש גדול. אני לא נוסעת לשומקום בלי הבנות. רוצה חו"ל? לוקחים גם אותן"
שתיקה!!
קצת רועמת!
לא ציפיתי ל- "בסדר".
אז זרמתי.

וככה, כמו תמיד, בצורה ספונטנית, שסחפה אחריה כרגיל עוד אנשים (משפחת קסטוריאנו שאחרי לונדון איתנו באש, במים ובמכרות המלח!!) מצאנו את עצמנו, אנחנו ושלוש בנותינו (הרביעית יצאה לנופש קצת אחר - לא בטוחה שהיא כל כך רצתה לחזור ממנו) בדרך לארץ הצ'ורבה, הממליגה והפפנאש לטיול מאורגן!

מאורגן ???? אני????
זה מצב שלא חשבתי שאי פעם אגיע אליו.
שמישהו יגיד לי מתי לקום בבוקר ומתי להתחיל את היום? ועוד בחו"ל? חופש זה יקיצה טבעית!
והאנשים האלה שלא אכפת להם מאפחד? שהמדריך יגיד 10:00, הם יגיעו, במקרה הטוב, ב- 11:30 ואני אחכה להם שעה וחצי באוטובוס לא ממוזג!
והילדים הבכיינים שלהם שיבכו כל הדרך (כי הבנות שלי אפעם לא מרעישות) 
והרעש שהם יעשו עם הצעקות והדיבורים והמריבות והחפלות
ושיקבעו לי לאן ללכת? ומתי ללכת? ומתי לצאת? 
ומה אם נספיק לראות רק 18 חדרים ובארמון יש 22???
ואם פתאום לא בא לי??

איך עשיתי את זה לעצמי ??

מלאי חששות, אך חדורי מוטיבציה ומעט אופטימיות (לפחות ניסיתי) התעוררנו בשעה 3:00 בבוקרו של יום ראשון, לקחנו מזוודותינו, שלוש ילדות חצי ישנות ונסענו להיפגש עם הקסטוריאנואים בשדה התעופה.



יום שישי, 29 ביולי 2016

יום עוגת הגבינה

הידעתם ?
בארה"ב יש 175 ימים לאומיים הקשורים לאוכל ולשתייה.
יש יום לפרלין שוקולד ממולא דובדבן, יש יום חמאת בוטנים ויום לטוסט עם גבנ"צ.
גם לטפיוקה, למקרון שוקולד ולגלידת אפרסק יש ימים שהם לגמרי שלהם.

ולא רק האמריקאים מריעים לאוכל
בבריטניה יש 5 ימים לאומיים שמוקדשים לאוכל. בגרמניה 4. בשבדיה 3. באירן 2 ויש עוד כמה מדינות ברשימה.

ולמה אני מעבירה לכם שיעור בימים לאומיים???

כי היום הוא - National Cheesecake Day בארצות הברית

ואנחנו רק מחפשים סיבה כדי לעשות מסיבה!!!

אז אנחנו חוגגים את יום עוגת הגבינה הלאומי, גם אם הוא לא ממש שלנו, בעוגת גבינה קרה בניחוח תות.

יום ראשון, 24 ביולי 2016

עוגיות השוקולד של אופיר

ננזפתי!!
אפילו קשות.
עמית נזפה בי  שלא ייתכן שאני אזניח את הבלוג שלי, שמזמן לא כתבתי פוסטים ושהגיע הזמן שאני אעשה משהו בנדון!
כשהיא צודקת היא צודקת.

חיכיתי למוזה.
והיא הגיעה!!
לפני שבוע חברי המהממים דן ואורן צ'יפרו אותי בחבילת נטיפי בוטנים של reeses.
ידעתי בדיוק מה הולך לצאת מזה.
רק לא מתי.
אז המועד הגיע.

שבת.
אחה"צ.
אחרי כמעט יום שלם של רביצה במיטה, הגיע הזמן להרים את הטוסיק ולעשות משהו.
הגדולה חרפה חרופ עמוק על הספה בסלון, הסנדביץ' ישבה מול המחשב כשחברה שלה צמודה לה לאוזן בנייד, אבא שלהן התעסק בסידורים ואיבזורים, והקטנה הסתובבה בין כולם וחיפשה את עצמה.

אז גייסתי אותה למשימה והשמחה היתה גדולה.
היא הצטיידה בסינר וכובע ואחרי שבחנה את עצמה במראה והצהירה שהיא טבחית, היא ניגשה למלאכה!


יום רביעי, 25 במאי 2016

החיים ללא חצובה

כשמטפסים אצלנו בבית במעלה המדרגות ...
כן זה נשמע כאילו אני גרה בטירה עתיקה במרחבי אירלנד ...
הייתי רוצה, אבל לא!

נחזור לבית דגן ... במעלה המדרגות לקומה השנייה מתחילים להריח את הריח המתוק של הסטודיו המתוק שלי.

הריח המתוק הזה מושך אליו שתי ילדות מתוקות שכמעט בכל פעם שאני עולה לעבוד הן מתייצבות ובונות ממלכה מתוקה מקופסאות בצק סוכר, מחותכנים, מצבעי מאכל ומכל מה שידן משגת.

אז השבוע בזמן במהלך בנייתה של ממלכה קסומה מחותכני עוגיות בכל רחבי הסטודיו, עומר מצאה חותכן שלא הבינה מהו, כי החזיקה אותו הפוך.

תוך כדי עבודה פזלתי לכיוון החותכן וככל הנראה משאיפות העשן המטורפות שאני חווה השבוע, ובמקום לראות פרח ראיתי מדורה!!