יום ראשון, 16 באוקטובר 2016

בסוכה שלנו שמחה וצהלה

לפני 3 שנים בזמן שקישטתי את הסוכה וקצת לפני שרשימת האושפזין שלנו לכל השבוע לסוכה התגבשה, חשבתי על רשימת אושפיזין פרטית שלי,  כאלו שהייתי רוצה לארח אצלי בסוכה מודל 2016.


מסתבר שהרשימה שלי לא השתנתה והייתי רוצה לארח את אותם האנשים.

אז הנה כל השבעה:

יום שבת, 3 בספטמבר 2016

על צ'ורבה, פפנאש וטיול מאורגן

אני יושבת מול המחשב וממיינת 1,444 תמונות (לא כולל תמונות מסלולריים) !!!!!

מה?? איך?? למה??

זה התחיל כשהוא בא אלי ואמר "בואי נטוס לסופ"ש".
האמת? 
הייתי מופתעת, כי אני זו שבדרך כלל ככה פתאום באמצע החיים מפילה עליו "בוא נטוס" ואחרי שהוא מתאושש מהתקף החרדה הוא נכנס לזה בכל הכוח ומארגן.
אז אחרי שהתאוששתי מההלם אמרתי "חופש גדול. אני לא נוסעת לשומקום בלי הבנות. רוצה חו"ל? לוקחים גם אותן"
שתיקה!!
קצת רועמת!
לא ציפיתי ל- "בסדר".
אז זרמתי.

וככה, כמו תמיד, בצורה ספונטנית, שסחפה אחריה כרגיל עוד אנשים (משפחת קסטוריאנו שאחרי לונדון איתנו באש, במים ובמכרות המלח!!) מצאנו את עצמנו, אנחנו ושלוש בנותינו (הרביעית יצאה לנופש קצת אחר - לא בטוחה שהיא כל כך רצתה לחזור ממנו) בדרך לארץ הצ'ורבה, הממליגה והפפנאש לטיול מאורגן!

מאורגן ???? אני????
זה מצב שלא חשבתי שאי פעם אגיע אליו.
שמישהו יגיד לי מתי לקום בבוקר ומתי להתחיל את היום? ועוד בחו"ל? חופש זה יקיצה טבעית!
והאנשים האלה שלא אכפת להם מאפחד? שהמדריך יגיד 10:00, הם יגיעו, במקרה הטוב, ב- 11:30 ואני אחכה להם שעה וחצי באוטובוס לא ממוזג!
והילדים הבכיינים שלהם שיבכו כל הדרך (כי הבנות שלי אפעם לא מרעישות) 
והרעש שהם יעשו עם הצעקות והדיבורים והמריבות והחפלות
ושיקבעו לי לאן ללכת? ומתי ללכת? ומתי לצאת? 
ומה אם נספיק לראות רק 18 חדרים ובארמון יש 22???
ואם פתאום לא בא לי??

איך עשיתי את זה לעצמי ??

מלאי חששות, אך חדורי מוטיבציה ומעט אופטימיות (לפחות ניסיתי) התעוררנו בשעה 3:00 בבוקרו של יום ראשון, לקחנו מזוודותינו, שלוש ילדות חצי ישנות ונסענו להיפגש עם הקסטוריאנואים בשדה התעופה.



יום שישי, 29 ביולי 2016

יום עוגת הגבינה

הידעתם ?
בארה"ב יש 175 ימים לאומיים הקשורים לאוכל ולשתייה.
יש יום לפרלין שוקולד ממולא דובדבן, יש יום חמאת בוטנים ויום לטוסט עם גבנ"צ.
גם לטפיוקה, למקרון שוקולד ולגלידת אפרסק יש ימים שהם לגמרי שלהם.

ולא רק האמריקאים מריעים לאוכל
בבריטניה יש 5 ימים לאומיים שמוקדשים לאוכל. בגרמניה 4. בשבדיה 3. באירן 2 ויש עוד כמה מדינות ברשימה.

ולמה אני מעבירה לכם שיעור בימים לאומיים???

כי היום הוא - National Cheesecake Day בארצות הברית

ואנחנו רק מחפשים סיבה כדי לעשות מסיבה!!!

אז אנחנו חוגגים את יום עוגת הגבינה הלאומי, גם אם הוא לא ממש שלנו, בעוגת גבינה קרה בניחוח תות.

יום ראשון, 24 ביולי 2016

עוגיות השוקולד של אופיר

ננזפתי!!
אפילו קשות.
עמית נזפה בי  שלא ייתכן שאני אזניח את הבלוג שלי, שמזמן לא כתבתי פוסטים ושהגיע הזמן שאני אעשה משהו בנדון!
כשהיא צודקת היא צודקת.

חיכיתי למוזה.
והיא הגיעה!!
לפני שבוע חברי המהממים דן ואורן צ'יפרו אותי בחבילת נטיפי בוטנים של reeses.
ידעתי בדיוק מה הולך לצאת מזה.
רק לא מתי.
אז המועד הגיע.

שבת.
אחה"צ.
אחרי כמעט יום שלם של רביצה במיטה, הגיע הזמן להרים את הטוסיק ולעשות משהו.
הגדולה חרפה חרופ עמוק על הספה בסלון, הסנדביץ' ישבה מול המחשב כשחברה שלה צמודה לה לאוזן בנייד, אבא שלהן התעסק בסידורים ואיבזורים, והקטנה הסתובבה בין כולם וחיפשה את עצמה.

אז גייסתי אותה למשימה והשמחה היתה גדולה.
היא הצטיידה בסינר וכובע ואחרי שבחנה את עצמה במראה והצהירה שהיא טבחית, היא ניגשה למלאכה!


יום רביעי, 25 במאי 2016

החיים ללא חצובה

כשמטפסים אצלנו בבית במעלה המדרגות ...
כן זה נשמע כאילו אני גרה בטירה עתיקה במרחבי אירלנד ...
הייתי רוצה, אבל לא!

נחזור לבית דגן ... במעלה המדרגות לקומה השנייה מתחילים להריח את הריח המתוק של הסטודיו המתוק שלי.

הריח המתוק הזה מושך אליו שתי ילדות מתוקות שכמעט בכל פעם שאני עולה לעבוד הן מתייצבות ובונות ממלכה מתוקה מקופסאות בצק סוכר, מחותכנים, מצבעי מאכל ומכל מה שידן משגת.

אז השבוע בזמן במהלך בנייתה של ממלכה קסומה מחותכני עוגיות בכל רחבי הסטודיו, עומר מצאה חותכן שלא הבינה מהו, כי החזיקה אותו הפוך.

תוך כדי עבודה פזלתי לכיוון החותכן וככל הנראה משאיפות העשן המטורפות שאני חווה השבוע, ובמקום לראות פרח ראיתי מדורה!!


יום שלישי, 26 באפריל 2016

פסח מצה ומתוק

פעם, לא כל כך מזמן, חג הפסח היה 8 ימים של סיוט קולינרי!

8 ימים של מצות, קמח מצות, מאכלים מקמח מצות ומאכלים ממצות רטובות או מטוגנות.
8 ימים שכל רגע ורגע הרגשנו כאילו אנחנו שם במדבר עם מויישלה והחבר'ה שלו.

במשך 8 ימים אכלתי ארוחת בוקר, ארוחת עשר, ארוחת צהרים, ארוחת ארבע וארוחת ערב – מצה עם שוקולד!

במוצאי החג השני כשהכוכב השלישי היה מנצנץ בשמים חצי מבני ישראל עמדו כבר בתור מול אבולעפיה לקנות פיתות.

ובתום שמונת הימים בכל דור ודור ראינו עצמנו כאילו אנחנו יצאנו ממצרים ...

היום בפסח אנחנו אוכלים יותר טוב ויותר טעים מכל השנה!

אז כמו בכל שנה לפני ליל הסדר, הפשלתי שרוולים נכנסתי למטבח והתחלתי בניסיונות...
הפעם בסוף היום עמדה צנצנת מתוקה מלאה בכל טוב




יום ראשון, 10 באפריל 2016

מפלצת של יומולדת

שנה חלפה, שנה באה
ואני בכניעה כפיי ארימה
כי אין מצב שגם השנה
תהיה הפעלת יומולדת של אמא!!!!

זהו.
אני צריכה הפסקה. צריכה חידוש כוחות וצבירת אנרגיה.
לפני שמתחילות הפקות ימי ההולדת של אופיר ...

אבל עומר בת 8!!
אז מה עושים?
יש סטנדרטים גבוהים ויש ציפיות גם מגברת עומר וגם מכל החברות

בסיעור מוחות שעשיתי עם עצמי נזכרתי בהפעלה מקסימה שעברתי פעם מזמן והכנתי בובת חבובות עם אפרת חפץ.
שיטוט בפייס של אפרת גיליתי שיש סדנת גרבובים לילדים - להכנת בובות גרביים.
ונפלה ההחלטה!

ועכשיו?
איך מקשטים? איזו עוגה עושים ???
סחפתי את עומר למסיבת מפלצות מתוקות שיתאימו לסדנת הגרבובים.

והכנתי שולחן שכולו מפלצות מתוקות בצבעים לבן, צהוב, אדום וירוק ...


יום שני, 14 במרץ 2016

קרנבל התחפושות של מיס ביס

כשעמית היתה קטנה, ילדה ראשונה וזה, היה לה הכל!

היתה לה אמא משוגעת שקנתה כל משחק התפתחותי או חווייתי שיצא. כי זה חשוב!
והיתה לה סבתא יותר משוגעת שקנתה את כל מה שאמא שלה פספסה.

חלקם נשארו חדשים לעומר, חלקם נפתחו בתקופתה של אופיר, ומחלקם אני מאמינה יהנו בקרוב ילדי ויצו!

יום אחד בשיטוטי בקניון צדו עיני תאטרון בובות. אבל לא סתם תאטרון קטן וחינני, אלא תאטרון גדול ואימתני.
והרי זוהי עובדה ידועה לכל שלתאטרון בובות יש תפקיד חשוב ביותר בהתפתחות ובעיצוב אישיותו של הילד, לכן רכשתיו!!!

על אבא של עמית הוטלה המשימה לבנות את התאטרון ובימים ההם שגרנו בדירה קטנטונת הוא תפס חצי מהסלון.
עמית השתעשעה בו ואחרי שהוא עמד בודד בסלון במשך כמה חודשים פרקנו קיפלנו ואחסנו.

מתישהו בתקופת הפעוטות של עומר נזכרנו ושוב פרקנו, הרכבנו ואחרי כמה חודשים שהוא עמד בפינת הסלון היותר גדול שלנו הוא פורק, קופל ואוחסן.

ולמה אני נזכרת בו ככה פתאום בתקופת הפעוטות של אופיר???
כי איך שראיתי את הדמויות החדשות של הגב' ביס, הלוא היא איריס בן שושן, שאני מעריצה שרופה של הדמויות שלה, דמיינתי אותן בתאטרון הבובות שלנו!

אז כמובן שמיד הוזמנה ערכת קרנבל התחפושות ובשבת בבוקר התיישבנו והתחלנו בעבודה...

הצטיידנו בדפי הדמויות והתלבושות, דבק סטיק, דבק נייר, מספריים ושיפודים (למה שיפודים? תיכף תראו!)


יום חמישי, 18 בפברואר 2016

הבתמצווש של גברת פוטר - חלק ב'

כמו שהבטחתי בחלק א' של הבתמצווש של גברת פוטר שלי, היו עוד הפתעות פוטריות בבתמצווש...

אבל לפני ההפתעות הפוטריות יש הפתעה אחת שהצליחה להדהים אותי

בין תכנון לארגון החליטה הגברת פוטר, אותה גברת שלא מוכנה להצטלם, שעושה לי פרצופים או חוסמת בחומות הגנה כל ניסיון שלי לצלם, שהיא רוצה בוק.

לא היססתי לשנייה ובאותו יום קבעתי יום צילומים קסום עם אורלי חסון ובילינו 3 שעות קסומות בחורשה מהממת עם המון אביזרים ותלבושות קסומים


יום רביעי, 17 בפברואר 2016

הבתמצווש של גברת פוטר - חלק א'

זה לא היה מתוכנן כל הקטע הזה של בתמצווש.

היינו בטוחים שנטייל לנו בסבבי במרחבי אירופה...

אבל יום אחד, שלושה וחצי חודשים לפני גיל 12 עמית הכריזה שהיא לא רוצה אירופה. היא רוצה בתמצווש.
את כל ההפקה!

אחרי שהתאוששנו מההלם סגרנו אולם.
עבר עוד חודש והבנו שצריך להתחיל לארגן משהו

אני התחלתי לדמיין שולחן של מתוקים והפתעות לאורחים ותפאורה...
ובדמיוני ראיתי ורדים ורודים, וראיתי עוגה גבוהה עם ורדים ורודים, ראיתי מאפינס ורדרדים, ומגדל של מקרונים ורדרדים ...
ואז ראיתי את עמית רובצת על הספה בסלון עם הספר של הארי פוטר והבנתי שכל מה שראיתי בדמיוני, יישאר שם!!
בבתמצווש הזו לא יהיה קיטש ורוד, יהיו כאן שיקויים, ספרים, עכבישים, ינשופים ...

אז הפשלתי שרוולים והתחלתי בעבודה!

אספתי מזוודות ישנות, קרטונים, בולי עץ, בקבוקונים, נרות, כלובים, ינשופים ...
שיגעתי את כל מי שמסביבי!!

ובסופו של תהליך ביום הבתמצווש עמד שולחן מתוקים שכולו הארי פוטר



יום ראשון, 3 בינואר 2016

שנות השמונים העליזות

יש מישהו שלא מתגעגע לשנות ה- 80 ??
אין מצב!!
השירים הכי יפים, הבגדים הכי הזויים, הצבעוניות הכי מטורפת, המלחמות הכי אכזריות (עופרה מול ירדנה) תקופה של בין שמרנות הדוקה למתירנות חסרת גבולות.

פאקמן, אטארי, מייקל ג'קסון, מדונה, איטי, ריקוד מושחת, פטריק סוויזי, מייקל ג'יי פוקס, מולי ריינגוולד, אלף, דאלאס, מי הבוס, קרובים קרובים ...
ועם כל שם שנוסף לרשימה הגעגועים רק הולכים וגדלים ...

יום אחד יהיה הקמבאק הגדול של כריות הכתפיים !!

השריטה האישית שלי בשנות ה- 80 היתה התאמות !
לכל מכנס היתה חולצה תואמת עם מגף תואם, תיק תואם, עגילים תואמים, סרט לשיער תואם ובל נשכח את החותלות התואמות !!!

אמנם מי שפותח היום את הארון שלי ימצא שם רק 50 גוונים של שחור, אבל כנראה שמחלת ההתאמות לא עברה לי, פשוט עברתי להתאמת מתוקים !

להכין עוגה, ולהתאים לה עוגיות ומאפינס ונשיקות ועוד עיצובים מתוקים על קרמבו, על מרשמלו או כל דבר אחר שמצליח לצוד את עיני, זה אחד הדברים היותר מתוקים שיש
ואם אפשר להתאים לכל המתיקות הזו גם לוגו אז זה הופך הכל למושלם !!!

שיתוף הפעולה שלי עם דבורה מסטודיו beekit, הלוגו המושלם שעיצבה עם הכלים הצבעוניים המהממים, הפכו את השולחן המתוק שלי למושלם במסיבת הינשופים של אופיר ובמסיבת הגולגולות של עמית.

ואז נפלה בחלקי ההזדמנות לעבוד שוב עם ערכת הכלים והלוגו המהמם שדבורה עיצבה למסיבת חגיגות ה- 4 של אליה!

הלוגו המתוק של תחרה וכפתורים צבעוניים מיד הפך לשולחן מתוק, צבעוני ומלא בכפתורים