הבתמצווש של גברת פוטר - חלק א'

זה לא היה מתוכנן כל הקטע הזה של בתמצווש.

היינו בטוחים שנטייל לנו בסבבי במרחבי אירופה...

אבל יום אחד, שלושה וחצי חודשים לפני גיל 12 עמית הכריזה שהיא לא רוצה אירופה. היא רוצה בתמצווש.

את כל ההפקה!

אחרי שהתאוששנו מההלם סגרנו אולם.

עבר עוד חודש והבנו שצריך להתחיל לארגן משהו

אני התחלתי לדמיין שולחן של מתוקים והפתעות לאורחים ותפאורה...

ובדמיוני ראיתי ורדים ורודים, וראיתי עוגה גבוהה עם ורדים ורודים, ראיתי מאפינס ורדרדים, ומגדל של מקרונים ורדרדים ...

ואז ראיתי את עמית רובצת על הספה בסלון עם הספר של הארי פוטר והבנתי שכל מה שראיתי בדמיוני, יישאר שם!!

בבתמצווש הזו לא יהיה קיטש ורוד, יהיו כאן שיקויים, ספרים, עכבישים, ינשופים ...

אז הפשלתי שרוולים והתחלתי בעבודה!

אספתי מזוודות ישנות, קרטונים, בולי עץ, בקבוקונים, נרות, כלובים, ינשופים ...

שיגעתי את כל מי שמסביבי!!

ובסופו של תהליך ביום הבתמצווש עמד שולחן מתוקים שכולו הארי פוטר

לונדון מחכה לי

פעם מזמן, בימי רווקותי העליזים הייתי פוקדת את לונדון לפחות פעם בשנה.

טסה, נושמת, סופגת, חווה, רואה, מטיילת, מבזבזת, אוכלת, בוהה וחוזרת עם אנרגיות מחודשות עד לפעם הבאה.

ואז, בליינד דייט אחד שינה את חיי...

כמובן שהיעד הראשון שלנו בחו"ל ביחד היה לונדון. אבל בסופ"ש אחד קצר הוא מיצה את העניין.

כשהתקרב יום הולדתי ה- 40 (עברו כבר 12.5 שנים מאז פסעו רגלי על אדמת לונדון), על מנת למנוע את משבר גיל הארבעים הממשמש ובא, רמזתי, הצעתי, ביקשתי, דרשתי, התחננתי ונותרתי בציפייה.

לבד.

בחושך.

בלי סוודר ...

לפני חודשיים חברה זרקה רעיון שניסע, היא עם הבת שלה ואני עם עמית, לאיזה סופ"ש קצרצר באיזו עיר קטנה וחביבה באירופה בדיל שווה של הדקה ה- 90, משהו קליל, מהיר וללא צורך בלקיחת משכנתא שנייה על הבית.

ברור שהתלהבתי.

ברור שזה שלא מחבב את לונדון פחות התלהב.

אבל אז חיכיתי. וחיכיתי. וחיכיתי. ולא יצא.

בינתיים התחלתי לפנטז על סופ"ש עם עמית בלונדון ...

אני אחסוך עכשיו 3-4 פיסקאות ואסכם בזה שבסופו של דבר ההוא שלא מחבב את לונדון שידך, ארגן, הזמין, אישר, נשאר בייביסיטר על שתי בנות, ואני מצאתי את עצמי ביום רביעי 24/6/15 בשעה 7:00 בבוקר בשדה התעופה עם עמית, ענתקה  וקרין בבידוק בטחוני בדרך למטוס ללונדון ...