יום שני, 30 בדצמבר 2013

על פיות ופטריות

חודש וחצי אחרי יום ההולדת של עמית מגיע יום ההולדת של עומר!!!

אז כשהבנות האחרונות עזבו את הבית בסיומה של הפקת יום ההולדת של עמית, עומר התחילה לתכנן את המסיבה שלה ...

כמכורה לטינקרבל וחברותיה, הפיות של דיסני, היא החליטה שנושא המסיבה יהיה פיות!!
כמובן שהיא רצתה את כל החבילה - את העוגה והעוגיות והממתקים והשולחן המעוצב וצילומים כמו של עמית והפתעות כמו של עמית ...
ואני?? אני רק רציתי למצוא פתרון איך אני משלבת אדום בכל הסיפור הזה של הפיות כי נשארו לי כמויות עצומות של ממתקים אדומים!!

אז חקרתי את הפיות של דיסני, יש פיה בירוק, ופיה בכחול, ופיה בכתום ובצהוב ובוורוד ... אבל פיה באדום – אין !!!

אז חשבתי וחשבתי וחשבתי על כל הדברים האדומים שיש ובסוף הגעתי לפטריה !
בתאטרליות מלאת התלהבות וחסרת מעצורים הצלחתי לשכנע אותה ללכת על פיה אחת - טינקרבל - ולשלב פטריות אדומות.
וההכרעה נפלה!

גם הפעם הצקתי לגרפיקאית מוכשרת, ברוריה הדר, שיישמה בצורה מושלמת את מה שהתרוצץ לי בראש והכינה לוגו מהמם ליומולדת


 ועיצוב הזמנה לחלק לכל החברות בכיתה


(ואני מבטיחה שזו הפעם האחרונה שאני מציקה לגרפיקאיות, כי אחרי קורס הפוטושופ שאני אוטוטו אני עושה אצל ברוריה, אני כבר איישם לבד את כל השגעונות שלי !!!)

שתיים וחצי דקות לפני שהבנות התחילו לזרום סיימתי לארגן הכל, השולחן עוצב, ההפעלה אורגנה, עמדת הצילום סודרה, הבנות קולחו, ואני קרסתי.
אספתי את כל הכוחות והתחלנו לחגוג ...


על השולחן עמדה עוגה עם פטריה ענקית ועליה ישבה לה בנחת טינקרבל שרקמה עור וגידים בשעות הכי קטנות של הלילה


מצידה האחד עמדו מאפינס וניל במנג'טים אדומים מנוקדים בלבן מצופים בדשא ופטריות מסוכר


ומצידה השני עוגיות של טינקרבל (איך מכינים אותן ?? תציצו כאן)


היו גם עוגיות של פטריות


ועוגיות מודפסות עם הלוגו של היומולדת


על בקבוקונים מלאים במיץ פטל אדום וקשים אדומים מנוקדים בלבן הדבקנו את הלוגו של היומולדת


ומסביב כל הממתקים האדומים אליהם נוספו קצת מתוקים בירוק ולבן



הגברת התגנדרה לקראת היומולדת ודיגמנה ליד השולחן


כשהבנות החלו להגיע ניצלנו את הזמן לצילומי מסגרת עם אביזרים – הפעם הכנתי אביזרים צבעוניים מנצנצים כיאה לפיות


והבנות השתעשו להן בצילומי דוגמנות




הכנתי מגנטים מהתמונות הממוסגרות של הבנות ועומר חילקה להן בכיתה (איך עושים את זה אפשר לראות כאן)



כשכל הבנות הגיעו, השולחנות הערוכים כבר חיכו להכנת עוגה אישית עם פיסול של פיה מתוקה


הבנות קיבלו סינרים אדומים (הפעם ויתרתי על התענוג של לשבת לגזור ולתפור אחד אחד וקניתי סינרים אדומים מדליקים בסער) והתחילו בעבודה



כשסיימנו לעצב את העוגות ולאכול, שנייה לפני ההתפזרות הדלקנו את הנרות ועומר השקיעה את כל כולה בהבעת משאלה וכיבוי הנרות
לפני שנתיים, בגיל 4, עומר גילתה לי בסוד, למרות שאסור, שהיא ביקשה אחות קטנה. המשאלה התגשמה ועומר ניסתה גם הפעם להפיק את המיטב ...


לא ויתרנו גם על הרמה על כיסא


והטקס תם ונשלם, לא לפני שכל אחת מהבנות קיבלה את ההפתעה בתוך שקית אדומה מנוקדת בלבן


ובתוכה חיכה להן "מתכון בצנצנת" להכנת עוגיות שוקולד עם עדשים


נפרדנו מהבנות כדי לעבור לחלקה השני של מסיבת היומולדת, הפעם במסגרת משפחתית מצוצמצת
וכשהגיעו הדודים והדודות המשכנו להשתטות...




כן, כן, אני הצטלמתי !!! התחבאתי מאחורי אביזרים, מאחורי הבנות שלי ומאחורי מסגרת !!!

ואם חשבתם שנגמר, אז ממש לא!!!!


עכשיו מתחילים לתכנן את יום הולדתה הראשון של אופיר שחוגגת בדיוק חודשיים אחרי עומר ...


להפקות יום הולדת נוספות אתם מוזמנים להציץ כאן, כאן, כאן, כאן, כאן, כאן וכאן !!!!

יום רביעי, 11 בדצמבר 2013

ניחוחות של תבלינים

לא עוגה, לא עוגיות, לא מעוצב ולא עם הבנות, ובכלל, הפוסט הזה הוא לא ממש שלי – לא הרעיון ולא המתכון.
זה בעצם שילוב של טיפים משתי חברות ...

מכירים את זה שיש מתכון לאיזה תבשיל או מאפה, מתכון שווה שכתוב על איזה פתק ושמים אותו במקום ששם בטוח נמצא אותו בפעם הבאה?
ואז מגיעה הפעם הבאה ואין שמצוץ המושג איפה היה המקום הזה ומחפשים שעות ובסופו של דבר מוצאים את זה בהזדמנות אחרת לגמרי ???
אז זהו, שלחברה שלי היה רעיון גאוני – לכתוב פוסט עם המתכון, ככה אני גם משתפת אחרים במתכון השווה וגם כל פעם שאני ארצה להכין זה שמור לי בבלוג!!!
והאמת? צודקת !! כל פעם כשאני רוצה להכין לחמניות אני נכנסת לפוסט "בא לי משהו" וכל פעם שאני רוצה להכין את הפשטידה של סבתא שלי אני נכנסת לפוסט "זכרון מתוק".

אז הנה, אני משתפת מתכון שווה ...
פעם, מזמן, בגלגול הקודם שלי כ"עורך דינית", עבדתי במשרד עורכי דין. בכל יום היינו, בעלת המשרד, המזכירה, המתמחה, ואנחנו עורכי הדין מביאים ארוחת צהרים בקופסא. בשעת הצהרים היינו מחממים את כל הארוחות במיקרו ומתיישבים אצל מי שהכי פחות בלגניסט, אוכלים ומקשקשים על הא ודא.
ולמה זה קשור ומה זה מעניין????
כי בכל יום כשהמכסים של הקופסאות היו נפתחים, היו עולים ניחוחות של מאכלים, שחלקם היו גורמים לאחרים ממש לקנא. ברור שהיו החלפות מתכונים, היו השוואות והיו טעימות...
יום אחד המתמחה שלנו הביאה קופסת אוכל, וכבר כשהיא הסתובבה לה על הצלחת במיקרו, המשרד התחיל להתמלא בניחוחות של תבלינים. כשהתיישבנו לאכול והקופסא נפתחה, אי אפשר היה שלא לטעום את האורז הצהוב שהיה שם ומיד כולם הוציאו פתקים ורשמו את המתכון, והאורז הזה כיכב אצלנו לא מעט, עד שנשכח ...

יצא לי לחפש כמה פעמים את המתכון בכל מיני מחברות וספרי מתכונים ולא מצאתי, רק זכרתי שזה היה פתק קטן וצהוב.
לפני כמה שבועות כשפתחתי איזו קופסת מתכונים בחיפוש אחרי מתכון פתאום מצאתי את הפתק הקטן והצהוב ושוב עשיתי את האורז המתובלן (כנראה שעם השנים הפתק הפך לורוד !!).


היום בבוקר כשהתעוררנו ושמענו את הסערה שמשתוללת לה בחוץ זה עשה לי חשק למלא היום את הבית בניחוחות תבלינים. אז הוצאתי את הפתק והתחלתי בעבודה ...

שופכים לתבנית 2 כוסות אורז


מוסיפים 1/2 כוס שמן


בצל אחד קצוץ ומטוגן


1/2 כוס פטרוזליה קצוצה ו- 1/2 כוס שמיר קצוץ


תבלינים – כפית כורכום, כפית קארי, כפית מלח, 1/2 כפית זנגויל, 1/2 כפית קנמון, 1/2 כפית אגוז מוסקט ו- 1/2 כפית פלפל


מערבבים 3.5 כוסות מים רותחים עם 3.5 כפות אבקת מרק, שופכים ומערבבים


מכסים בנייר כסף ומחוררים אותו ולתנור


אחרי שעה ב- 200 מעלות מוציאים מהתנור


מערבבים וטורפים ...


חבל שאי אפשר לצרף ניחוחות לפוסט
בתאבון !!!!