יום שלישי, 30 באוגוסט 2011

פחזניות או לא להיות (למרות שעומר מתעקשת לקרוא להן פנקייק)


הפעם אני אתחיל מהסוף. מהמסקנה.
לא מכינים פחזניות עם ילדות בנות 4 ו- 8!!

כשאני מתחילה לחשוב על משהו, אני אף פעם לא יודעת איפה אני אסיים. אני מתחילה לחשוב על משהו שאני צריכה לעשות, למשל, וזה מזכיר לי משהו ומוביל למחשבה חדשה שמזכירה משהו שמזכיר משהו שמזכיר משהו ...
הפעם זה היה קצר, במהלך ארוחת הצהרים בשבת חשבתי שאני צריכה להשאיר מקום לקיש בצל המהממם שהכנתי בבוקר, והמחשבה על הקיש הובילה אותי לחשוב על הבצק המצויין שלו, הוא בעצם בצק רבוך, ומבצק רבוך עושים בדרך כלל פחזניות וכאן נתקעתי. בפחזניות!
ורציתי פחזניות וחשבתי לעצמי איך אני מארגנת פחזניות? זה די פשוט כי מאוד קל להכין אותן וזה גם יהיה נחמד להכין עם הבנות. נפלה ההחלטה, כשאסיים את כל הסידורים/עבודה/ארגונים ביום ראשון אני אכין עם הבנות פחזניות!

וראשון בבוקר הגיע והן לא הפסיקו לצעוק ולילל ולריב וללכת מכות ולברך אחת את השנייה, והתחלתי עם איומים והגעתי לצווחות ומשם ל"אין טלביזיה" וזה עבר ל"אין מחשב" ועוד שנייה זה היה מגיע ל"אין אמא בבית" כי פשוט הייתי בורחת. בסופו של דבר באזור הצהרים התחילה רגיעה ובעידוד התגובות בפייסבוק שקראו לי להכין את הפחזניות, לרבות תחנונים מצד אבא שלהן, החלטתי שנעשה את זה. אין מה לעשות החשק לפחזניות גבר!

את החלק הראשון הכנתי על הגז, בזמן שהבנות רבות מי תעמוד על הכיסא הגבוה יותר כדי לראות מה אני עושה.
למי שבענייני מתכונים, המתכון לקוח מ"בצק אלים" – בלוג מומלץ במיוחד – שאגב גם קיש הבצל המעולה שהוביל לכל עניין הפחזניות הגיע משם.


המשכנו יחד בהוספת הביצים


בערבוב הבצק


ובזילוף הפחזניות



בזמן שהפחזניות היו בתנור הכנו את קרם האינסטנט





בדיקת תקינות


וחיכינו


הפחזניות התקררו והגיע הזמן למלא, התחלנו בכפית ומהר מאוד עברנו לשקיות זילוף



וכמובן טבילה בגנאש שוקולד


והפחזניות מוכנות וטעימות להפליא!


ובסוף מישהו צריך להישאר לנקות את הכלי ...



זהו, נגמר החופש הגדול, אפשר לחזור לביה"ס ולגן מרוצים ושמנמנים!!!

כנסו לבקר במיתוש.

יום ראשון, 21 באוגוסט 2011

קולולולולולולוש


אתמול בערב השתתפתי בתערוכת "גשם של אירועים", לא הזמן הכי מתאים עם המלחמה והמחאה שמשתוללות סביבנו, אבל כמו שאומרים "ההצגה חייבת להימשך" ואחרי ההכנות המרובות אי אפשר שלא לקיים את התערוכה, אבל ללא ספק הורגש המצב בכמות הדלילה יחסית של האנשים שהגיעו. למרות זאת, לאור ניסיון מתערוכה קודמת, הצלחנו הפעם להוציא את המקסימום מהמינימום!

תערוכות זה בדיוק הזמן להגשמת פנטזיות והזדמנות מצויינת להכין עוגות ועוגיות שאני רוצה להכין ועוד לא יצא. בשבוע האחרון לא הוצאתי את האף מהבצק סוכר, עטפתי, בניתי, קישטתי ופיסלתי. אמנם אין לי תחושה באצבע ובאגודל של יד ימין מרוב פרחים, אבל בסוף השבוע עמדו להן 6 עוגות חתונה לתפארת!
מזל שבתחום העוגיות היתה לי עזרה של אחי שאפה את העוגיות ונשאר לי רק!! הזילוף J

אחרי שהעמסנו את מוסטפא (למי שלא זוכר - האוטו שלנו) שמנו פעמינו לגני התערוכה, סידרנו, ארגנו, עיצבנו ועמדנו מוכנים לקראת כל המתעניינים.

וככה זה נראה -
במבט משמאל:


ומימין:


קצת יותר קרוב:




והעוגות –
העוגה ששיתקה לי את האצבעות אחרי שהכנתי 50 ורדים


קודם הסרט ועכשיו החתונה ...



יד ביד לאורך כל הדרך


הזדמנות לזוית אחרת של חתן וכלה, ועוגה שגיונית למרות שאני ממש לא מחבבת את הז'אנר


זו עוגה של מעצבת העוגות המדהימה Anne Heap מ- "pink cake box" שאני מעריצה את העבודות שלה ומתה על העוגה הזו וכל כך רציתי לעשות אותה, אז הנה ההזדמנות


ואחרונה חביבה, לבנה קלאסית עם קאלות


ובגיזרת העוגיות –
עציץ למסיבת רווקות, זר ורדים למרכז שולחן וכמובן לבבות לחלק למשתתפים בתערוכה


ותודה לליהי ממותק שתרמה למאמץ את הסטנד המדהים לעוגיות (שנורא נורא קשה לי להיפרד ממנו עכשיו ולהחזיר)

זהו, כל שנותר זה להתאושש מהמיגרנה ולהמשיך לפרוייקט הבא ...

בקרו באתר של מיתוש.







יום שני, 15 באוגוסט 2011

ראיתי, נדלקתי, קניתי


עמדתי מולה, הסתכלתי עליה, היא הסתכלה עלי, אני הסתכלתי עליה ... וידעתי שאני ממש צריכה אותה, אז קניתי.
והיום אני בעליה הגאים של קופסת פח מהממת!!

מכירים את זה שנמצאים בחנות ורואים משהו שחייבים אותו. לא שיש מה לעשות איתו או אפילו איפה להניח אותו, אבל פשוט צריכים אותו!!!
אז זה קורה לי. למזלי לא הרבה (מידי). זה בעיקר קורה לי עם כלים או חפצים או סתם דברים יפים. עם בגדים אני יכולה להגיד שזה קרה לי רק פעם אחת, לפני הרבה שנים כשראיתי שמלת ג'ינס מהמממת, (שלא ממש נכנסתי אליה) וממש הייתי צריכה את השמלה הזו, בתכנון היה להיכנס אליה מתישהו. אחרי כמה שנים מסרתי אותה כשהבנתי שזה לא יקרה לעולם.

וזה קרה לי שוב, בביקור תקופתי בחנות קטנה ומקסימה "נקודה בכפר" ראיתי קופסת פח מהממת עם ציורי ילדות וינטאג', פשוט חלום. רציתי שהיא תהיה שלי. אין לי כל כך מה לשים בה, והאמת שלא בא לי לשים בה כלום כדי שלא תיהרס.

עכשיו היא עומדת על השיש במטבח, לא ממש מתאימה לשום דבר סביבה אבל היא שם. והציורים המדהימים שיש עליה פשוט זעקו עוגיות!!!

הכנתי לה כמה עוגיות רק בשביל הצילום והנה היא לפניכם במלוא הדרה:


וסיבוב קטן של הקופסא:


לרעיונות נוספים כנסו לאתר של מיתוש.

יום ראשון, 7 באוגוסט 2011

עם אוכל כן משחקים ...


מי אמר שאי אפשר לשחק עם אוכל? הנה אוכל שאם תשחקו איתו לא יבוא שוטר.

אני בטח לא צריכה להזכיר לאף אחד שאנחנו בדיוק באמצע החופש הגדול וכל מה שאפשר היה לעשות כבר נעשה, סימנו וי על קייטנה, על מפגשי חברים, על ימי הולדת, על המחשב, טלביזיה, משחקי יצירה, ספרים ואפילו חוברת עבודה (אבל רק בחשבון!!!).

אתם שואלים את עצמכם מה עוד? איך משעשעים את הילדים ?

לילך, שותפתי לספרים, הכינה משחקי "איקס עיגול" מבצק סוכר וחילקה לילדים בפסח כדי שלא יהיה להם משעמם בזמן קריאת ההגדה. זה הסתבר כרעיון מצויין ומיד עלו משחקים נוספים שאפשר להכין מבצק סוכר, שחלקם אף נכנסו לרשימת ההפעלות המתוקות שאני מעבירה לילדים.

אבל מה שאני יכולה לעשות מעוגיות, אני לא אעשה מבצק סוכר!!
החלטתי להכין משחקים מעוגיות ולארגן לעצמי שעה של שקט בבית - מה יותר כייף מלשבת לשחק דומינו, לפתור איזה תשבץ או סודוקו ולאכול אותם כשמסיימים ? ? ?
(האמת שלא ממש היה לי שקט כי הייתי עסוקה בצילום!)

הנה כמה רעיונות למשחקים שאפשר להכין מעוגיות (או מבצק סוכר) ...

משחק איקס עיגול -


 משחק דומינו –


משחק טריומינו (דומינו משוכלל J)–


ואפילו טנגרם –


לשעשועים הבאים כדאי להצטייד בטוש אכיל כדי שאפשר יהיה לאכול אותם אחרי הפיתרון (רעיונות לתפזורות, סודוקו, תשבצים או תשחצים אפשר למצוא בשפע באינטרנט).

סודוקו –


תפזורת (של חיות) –


תשבץ -


למי שמחפש מתנות מקוריות - אורזים את התשבץ בקופסא ומוסיפים ליד טוש אכיל לפתרון וכמובן שזו מתנה מדליקה למבוגרים בדיוק כמו לילדים.
  

 אנחנו החלטנו ללכת על קינוח ביום שבת. אחרי שלבנות נמאס לשחק איקס עיגול ודומינו, הן "חיסלו" בהנאה את המשחקים.




להפגת השיעמום אחר הצהרים עמית קיבלה עוגיית תפזורת, צויידה בטוש אכיל ואחרי שסיימה למצוא את כל החיות, קינחה בזלילת התפזורת.





 מחר בטח נלך לסרט!!


לרעיונות נוספים בקרו באתר של מיתוש.

יום שלישי, 2 באוגוסט 2011

מה כבר אפשר לעשות עם בלון ??


בעקבות הפוסט המצליח "נדודי שינה בבית דגן" או בכינויו המוכר יותר "מה כבר אפשר לעשות עם לב?" שהפך לרב מכר כבר בשבוע הראשון, הריני להביא בפניכם פוסט המשך, והפעם מה כבר אפשר לעשות עם בלון? והכוונה כמובן לחותכן בלון.


יש חותכני עוגיות שלא פשוט לזהות מהם, או יותר נכון איזו עוגייה תצא מהם. החותכן המפורסם ביותר הוא חותכן הגלידה של ווילטון, שהשימוש העיקרי שלו הוא ליצן וככזה גם מוכרים אותו.
גם הבלון, מסתבר, לא נראה לכולם כמו בלון.

אז חדל קשקשת וקדימה... מה כבר אפשר לעשות עם חותכן בלון ?

לא אקפח את הבלון ואתחיל איתו –


נראה לי שכבר כמעט כולם יודעים שאם נהפוך את החותכן נקבל רימון לכבוד ראש השנה שמתקרב אלינו בצעדי ענק –


נסובב את הבלון הצידה ויש לנו בועת מחשבה –


 נישאר על הצד, נעבוד לעולם החי והנה דג -


 ואי אפשר בלי חיפושית –


 עוד בעולם החי, אפרוח בוקע מביצה –

  
והנה הוא אחרי שהוא יצא בשלום (כל הזכויות של האפרוח הזה שמורות לעמית שלי שהוסיפה רעיון משלה לאוסף הבלונים המקושטים שעמדו על השולחן) –
  

ואם נמשיך עם בעלי כנף, פינגווין בלרינה –


 גיבור על פופולרי במיוחד, ספיידרמן -

  
גיבור קצת שונה אבל כוכב בפני עצמו, פיראט -

  
בונבון קטן עם כובע -


 ואחרון אחרון חביב ומלכותי – מלך (לרעייתו, בנו ובתו כבר לא נשארו לי בלונים) –



ומה אפשר לעשות עם חותכן לב???? אפשר לראות כאן.

לרעיונות נוספים בקרו באתר של מיתוש.