אתמול בערב השתתפתי בתערוכת "גשם של אירועים", לא הזמן הכי מתאים עם המלחמה והמחאה שמשתוללות סביבנו, אבל כמו שאומרים "ההצגה חייבת להימשך" ואחרי ההכנות המרובות אי אפשר שלא לקיים את התערוכה, אבל ללא ספק הורגש המצב בכמות הדלילה יחסית של האנשים שהגיעו. למרות זאת, לאור ניסיון מתערוכה קודמת, הצלחנו הפעם להוציא את המקסימום מהמינימום!
תערוכות זה בדיוק הזמן להגשמת פנטזיות והזדמנות מצויינת להכין עוגות ועוגיות שאני רוצה להכין ועוד לא יצא. בשבוע האחרון לא הוצאתי את האף מהבצק סוכר, עטפתי, בניתי, קישטתי ופיסלתי. אמנם אין לי תחושה באצבע ובאגודל של יד ימין מרוב פרחים, אבל בסוף השבוע עמדו להן 6 עוגות חתונה לתפארת!
מזל שבתחום העוגיות היתה לי עזרה של אחי שאפה את העוגיות ונשאר לי רק!! הזילוף J
אחרי שהעמסנו את מוסטפא (למי שלא זוכר - האוטו שלנו) שמנו פעמינו לגני התערוכה, סידרנו, ארגנו, עיצבנו ועמדנו מוכנים לקראת כל המתעניינים.
וככה זה נראה -
במבט משמאל:
ומימין:
קצת יותר קרוב:
והעוגות –
העוגה ששיתקה לי את האצבעות אחרי שהכנתי 50 ורדים
קודם הסרט ועכשיו החתונה ...
יד ביד לאורך כל הדרך
הזדמנות לזוית אחרת של חתן וכלה, ועוגה שגיונית למרות שאני ממש לא מחבבת את הז'אנר
זו עוגה של מעצבת העוגות המדהימה Anne Heap מ- "pink cake box" שאני מעריצה את העבודות שלה ומתה על העוגה הזו וכל כך רציתי לעשות אותה, אז הנה ההזדמנות
ואחרונה חביבה, לבנה קלאסית עם קאלות
ובגיזרת העוגיות –
עציץ למסיבת רווקות, זר ורדים למרכז שולחן וכמובן לבבות לחלק למשתתפים בתערוכה
ותודה לליהי ממותק שתרמה למאמץ את הסטנד המדהים לעוגיות (שנורא נורא קשה לי להיפרד ממנו עכשיו ולהחזיר)
זהו, כל שנותר זה להתאושש מהמיגרנה ולהמשיך לפרוייקט הבא ...
בקרו באתר של מיתוש.
אלופה! איזה יופי הכל, העוגות משגעות, אהבתי מאוד את הפוזיציה בה העמדת את הזוג בעוגה השיגיונית - הכל מקסים מקסים מקסים!
השבמחקאני חוזרת ואומרת -
השבמחקאת לא אמיתית...