מי שקורא את הפוסטים שלי כבר יודע
שדחיית סיפוקים זה לא הצד החזק שלי.
זה גם לא צד חלש. זה פשוט צד בלתי נשלט.
אני רוצה ועכשיו!!
אם אתם שואלים אותי, זה משהו גנטי שעובר
מדור לדור והוא כרוני!
אז למה להילחם ?????
מה הפעם?
הפעם הכל בגלל דן!
כשהכנו את השולחן המתוק לברית של אורי,
המשימה שלו היתה להכין נשיקות על שיפודים. במקום שיפודים הוא אפה את הנשיקות עם
קשיות - רעיון גאוני שבו ברגע החלטתי ליישם !
זה דגדג לי באצבעות וסוף סוף הגיעה
ההזדמנות, להכין נשיקות מתוקות על קשיות לעמית ועומר שיחלקו בכיתה לכבוד השנה
החדשה, שתהיה מתוקה.
אבל אני לא יכולה להכין סתם נשיקות ...
