זיכרון מתוק

עשינו הסכם, הבנות ואני, שאם הן מתנהגות יפה במשך השבוע ולא אומרות מילים (או כמו שעומר מתעקשת "מילות") לא יפות, אנחנו נשתעשע במטבח ביום שישי.

הן עמדו בכך בגבורה!

באחד הימים בצהרים כשעמית כבר לא יכלה יותר לסבול את השיגועים של עומר היא התחילה להגיד לה "סתו.." ומיד תפסה את עצמה ושמה יד על הפה.

אז בהחלט מגיע להן.

אבל יצא שיום שישי עמוס בטירוף. בבוקר מפגש של קבוצת מעצבי עוגות אצל מותק, אחה"צ הפעלת יומולדת ובערב מופע של דרור קרן. הייתי חייבת לחשוב על משהו קליל ומהיר.

חשבתי וחשבתי, פתחתי את המקרר ולנגד עיני עמדו הפרודוקטים שקניתי בתחילת השבוע להכנת פשטידת אטריות מתוקה ("קיגל"), ועדיין לא יצא לי להכין.

רעיון מעולה! קצר, קולע, מתוק וטעים (וגם מתאים לקפה של שבת בבוקר).

בעודי מתכננת, צפו ועלו להם זיכרונות מתוקים מסבתא שלי ז"ל.

הייתי מבלה עם סבתא שלי שעות במטבח, משם הלכה ופרחה האהבה שלי לכל מה שקשור באוכל – להכין ולטעום :-). בכל פעם כשסבתא שלי היתה מכינה עוגת דבש או פשטידת אטריות מתוקה היא היתה מפרישה לתבנית קטנה ועגולה חלק מהבלילה וזה היה רק שלי. גם אם לא הייתי נמצאת בשלבי ההכנה, הייתי מגיעה אליה וחיכתה לי מיני עוגה/פשטידה.

הקשר עם סבתא שלי היה כל כך חזק שכשהיא חלתה באלצהיימר זה היה אחד הדברים הקשים ביותר שחוויתי. היא פספסה את החתונה שלי ואת הבנות שלי, והיא כל כך ייחלה לזה.

אני יושבת וחושבת על הפשטידה ועל סבתא ופתאום נפל לי האסימון! ביום שישי התאריך 23/09 וזה תאריך יום ההולדת שלה. אם סבתא שלי היתה בחיים היינו חוגגים לה יומולדת 90!

אין דרך טובה יותר להיזכר בסבתא מלבלות עם שתי הבנות שלי בהכנת הפשטידה המתוקה שהיא היתה מכינה לי ולספר להן עליה.

ואי אפשר בלי המתכון לפשטידה המצויינת הזו:

חבילה איטריות רחבות מבושלות

קופסא גבינה לבנה 5%

גביע שמנת חמוצה

4 ביצים

3/4 כוס סוכר

כף גדושה קינמון

כף פירורי לחם

ומלא צימוקים

לערבב הכל ולתנור!

סבתא, אני כל כך מתגעגעת.