הרומן שלי עם סוכות התחיל לפני המון
המון שנים, כשהייתי עוד בבי"ס יסודי.
כל שנה לפני סוכות הייתי מצטיידת
בניירות קרפ צבעוניים, מתיישבת אצל סבא וסבתא שלי בחצר ומכינה שרשראות צבעוניות,
פרחים, פנסים וכל מיני קישוטים. כשהכל היה מוכן יצאתי עם סבתא שלי לטיול
ב"שוק" השכונתי והיא היתה קונה את הקישוטים הכי מנצנצים שהייתי בוחרת.
סבא שלי היה בונה סוכה, בהתחלה מקרשים
וסדינים ובמשך הזמן השתכלל לסוכת קבע מבורזלת ואני הייתי מבלה שעות בקישוט הסוכה -
תולה את כל הקישוטים שהכנתי, אלה שבני דודים שלי היו מצרפים, אלה ששמרנו משנה
שעברה ואת המנצנצים החדשים וכמובן מקנחת בתליית ה"שנות טובות" המיוחדות
שכולנו שלחנו אחד לשני בראש השנה.
בערב החג היינו מצטופפים כל המשפחה בתוך
הסוכה, נושמים בקושי, אוכלים, מבלים ונהנים !
ואחרי נוסטלגיה שכזו, זה היה די ברור שהדבר
הראשון שקנינו כשעברנו לבית עם חצר היתה הסוכה!!
כבר בשנה הראשונה שהעמדנו סוכה משלנו, כשעמית
היתה בת 4 ועומר שחתה בבטן, ישבנו והכנו קישוטים מניירות צבעוניים, קנינו קישוטים
מנצנצים, בנינו סוכה וקישטנו אותה. משנה לשנה הרחבנו את מאגר הקישוטים בעבודות יד ובמנצנצים.
גם השנה הפשלנו שרוולים וכל המשפחה
השתתפה בחגיגת בניית הסוכה
הכנו קישוטים צבעוניים (כן, לפעמים
אנחנו משתעשעים גם ביצירה לא מתוקה ולא אכילה)
בנינו את הסוכה
קישטנו
וחיכינו שיגיעו האושפיזין הראשונים ...
המשך אין כי לא הצלחנו לקום מהכיסאות כשסיימנו לאכול ...
סוכה מקסימה. אין כמו חדוות בניית הסוכה והכנת הקישוטים.
השבמחקהמשפט האחרון קרע אותי מצחוק (-: