יום רביעי, 6 ביולי 2011

ניו-יורק, ניו-יורק

שיחת הטלפון מהבחור החמוד הגיעה בוקר אחד בדיוק כשעמדתי להיכנס לקניון. המשכתי לשבת במוסטפא (זו המכונית שלנו, ולא משנה למה קוראים לה ככה) והקשבתי. עוד שבועיים החתונה, הוא והחברה שלו מתחתנים, הם חשבו להזמין עוגת חתונה, אבל בסוף ירדו מזה. הוא יודע שהיא מאוד רוצה עוגת חתונה אז הוא החליט להפתיע אותה. הסביר לי בדיוק מה צריך להיות על העוגה, הם הכירו בניו-יורק ושם חיו, לכן עוגה עם מוטיבים של ניו-יורק זה בדיוק מה שיתאים להפתיע אותה. הוא נתן לי את מספר הטלפון של החבר שלו והסביר שמעכשיו אדבר רק איתו, כדי שלא להסגיר את ההפתעה.
נכנסתי בכייף לקניון, חיכיתי להכין את העוגה הזו, לא רק עוגה מיוחדת, גם בחור חמוד ואיזה רומנטי, איך הוא הולך להפתיע את הכלה שלו...
יום שני בבוקר, שלושה ימים לפני החתונה, התחלתי להכין את התבניות לאפייה ופתאום מתקשרת בחורה. היא שאלה אותי אם היא יכולה להזמין עוגה ליום חמישי הקרוב, עוד שלושה ימים, אמרתי לה שאין סיכוי, זה ממש הרגע האחרון ואני עמוסה. משהו גרם לזה שהשיחה לא נותקה מיד, המשכנו לעוד משפט, היא נשמעה ממש חמודה אז חשבתי לעצמי שאני אראה במה מדובר ואולי אוכל בכל זאת לעזור. שאלתי איזו עוגה והיא אמרה עוגת הפתעה לחתונה. דינג!! נדלקה לי נורה אדומה והתחלתי לחקור, למי ההפתעה? איפה החתונה?

הכלה מפתיעה את החתן!!!!

החלטתי למשוך זמן, הרי ברור שמדובר באותה החתונה. אמרתי לה שאבדוק את היומן שלי, אראה איך אוכל לעזור לה ואחזור אליה תוך חצי שעה.
סגרתי את הטלפון וחייגתי מיד לחבר של החתן. אני לא אעשה שתי עוגות חתונה לחתונה אחת ועוד לכזה זוג חמוד.
אחרי התלבטות, החבר של החתן שיתף אותו ובסופו של דבר החתן לקח צעד אחד אחורה והחליט לתת לכלה "להפתיע" אותו, ג'נטלמן עד הסוף J

צירוף מקרים מדהים, שניהם החליטו להפתיע אחד את השני, שניהם הגיעו דווקא אלי ואפילו עיצוב עוגת החתונה היה די דומה. אין ספק שמדובר בזיווג משמיים!!!

עוגת ההפתעה היתה בת 3 קומות לבנות עם פיסולים של חתן וכלה – החתן בחליפה כחולה כהה ועניבה סגלגלה, הכלה בשמלה לבנה עם חגורה סגלגלה. סביב העוגה אווירת העיר ניו-יורק עם אלמנטים בולטים – פסל החירות, האמפייר סטייט בילדינג, המוניות הצהובות, ברודווי והסמל של הניו-יורק יאנקיז.

והנה התוצאה


ומבט מהצד של הכלה ומהצד של החתן


לא נותר לי אלא לאחל להם המון מזל טוב והרבה שנים מאושרות יחד.


יום ראשון, 3 ביולי 2011

חידושים וטכנולוגיות - לא כאן!!

הקידמה לא הגיעה אלי, האמת היא שהיא מתדפקת על הדלת. את הדלת אני לא פותחת, גם לא חלון, מקסימום תריס.
ואני לא מדברת רק על מחשבים, אייפונים, אייפודים ועוד כל מיני גאדג'טים שאין לי מושג מה אנשים עושים איתם. אני מדברת גם על אוכל.
אני אוהבת פשוט.
אני שותה נס פושטי של עלית, הקפה נמס הישן והטוב. לא מסוגלת לטעום אף קפה אחר, לא מקיאטו, לא לאטה ולא שמאטה.
במסעדה אני אוהבת שמגישים לי אוכל! סטייק פילה שממלא את הצלחת זה מעולה, אין לי בעיה עם זה שהוא מגיע על מצע של פירה, אבל בטח לא שיציירו לי ציור על הצלחת עם 2 כפיות פירה, יניחו ביס של סטייק ומלמעלה נענע לקישוט.
גם בקינוחים, הכי פשוט הכי טעים – עוגת ביסקוויטים עם קרם של שמנת מתוקה ואינסטנט פודינג (עכשיו עשיתי לעצמי חשק ללכת ולהכין אחת כזו).
אני מקווה שלא תבלעו זבוב כשתפתחו בתדהמה את פיכם ותקראו שאני אוכלת פטריות היישר מקופסת השימורים.
ואם לא נפערו פיות עד עכשיו אז הנה עוד וידוי: מימי לא הכנתי קינוח עם מקל וניל. כשאני מכינה עוגה, עוגיות או קינוח אחר, אני משתמשת בסוכר וניל (זה מהסופר) או בתמצית וניל – אבוי לבושה!

מן הסתם זה די ברור שכשפתחתי את החבילה שקיבלתי מ"מותק" וראיתי שני מקלות וניל שוכבים להם בשקית צלופן קשורה בסרט ורוד, לא ממש ידעתי מה אני הולכת לעשות איתם.
אני בטוחה שליהי (מ"מותק") קוראת את השורות האלה וחושבת לעצמה, אוי ואבוי למי שלחתי את מיטב מקלות הוניל שלי?!?!?


אז אחרי שפתרתי את סוגיית חותכני הלבבות הגיע הזמן לפתור את סוגיית מקלות הוניל.
מה לעשות איתם????

כמו שכבר אמרתי, אולי אני לא פותחת דלת, אבל תריס? יש מצב. לא עשיתי איזה קינוח מפואר אבל שדרגתי את הסוכר וניל שלי. מצאתי את השימוש הראוי למקל הוניל – סוכר וניל אמיתי!
נשארתי בפשוט, אבל משודרג.

איך משדרגים את סוכר הוניל?

המצרכים: כוס סוכר ומקל וניל.


טוחנים היטב את מקל הוניל עם 1/4 מהסוכר.


את הסוכר הטחון מעבירים במסננת.


מה שנשאר על המסננת נכנס שוב למעבד עם עוד 1/4 מהסוכר וכך הלאה עד שנגמר הסוכר.
בסוף הכנסתי הכל לסיבוב טחינה נוסף כדי שיהיה דק דק. הכנסתי לצנצנת אטומה, קישטתי בסרט והרי לכם סוכר וניל משודרג!!



רעיונות נוספים בקרו באתר של מיתוש

יום ראשון, 19 ביוני 2011

נדודי שינה בבית דגן

אני סובלת מנדודי שינה. אפילו כשאני עייפה בטירוף ובטוחה שכשהראש שלי יפגוש בכר אני ארדם, גם אז מצליחות מחשבות קטנות ומטרידות להיכנס לי לראש, להתרוצץ ולעכב לי את השינה. לפעמים רק כמה דקות ולפעמים ...
מחשבה מזדחלת, מתיישבת, מושכת תשומת לב ומפנה מקום לבאה בתור, וזאת לזו שאחריה וכך הלאה עד שאחת מהן כנראה מספיק משעממת ומרדימה אותי.

רעיונות מצויינים נולדו לי מנדודי השינה האלה, אפילו הטובים ביותר שלי.

הפוסט הזה נרקם לו לילה אחד, הרבה אחרי חצות. הגוף שלי כבר צעק גוועלד!, כולם כבר נחרו סביבי (בעלי מצד אחד והכלבה מהצד השני) ואצלי בראש מחשבה החליפה מחשבה ואיכשהו הגעתי לחותכני הלבבות.

כשקיבלתי את חבילת ההפתעות ממותק, היה שם מארז חותכני עוגיות של לבבות. הסתכלתי על המארז, הוא הסתכל עלי וכלום! היתה אהבה, כי החותכנים מאוד יפים, אבל סתם לעשות עוגיות לבבות, או סוכריות לבבות, או לקשט עוגה בלבבות ????
אז הנחתי את הסט בצד.



לילה אחד, בין מחשבה למחשבה גם חותכני הלבבות צצו להם ושאלתי את עצמי - מה כבר אפשר לעשות עם לב?
מסתבר שלא מעט!!

אז מה באמת אפשר לעשות עם לב?

אפשר לעשות עוגיות לחתונה – לב לחליפת חתן ולב לשמלת כלה



ואפשר את שניהם יחד על לב אחד


ואם אנחנו בענייני ביגוד, אז אפשר גם לבנים


ואם נוריד את החזייה ...


ובאותו עניין ... שני בלונים


ומשהו מתוק – תות


ומסכות לפורים


ופרצוף מפלצת אכזרית, טוב נו לא כזו אכזרית


ונמשיך עם בעלי חיים, הפעם מעופפים - חיפושית


ודבורה


ואם נדביק יחד שני לבבות נקבל פרפר


אם נחבר ארבעה לבבות נקבל פרח ומלב נוסף נכין לו גם עלים


וזהו, כנראה שזה השלב שבו נרדמתי!


ומה אפשר לעשות עם חותכן בלון???? אפשר לראות כאן.

לרעיונות נוספים בקרו באתר של מיתוש

יום שני, 13 ביוני 2011

סופשנה כבר כאן - גרסת הבוגרים

חשבתם שאני אזניח את הבוגרים ? אלו שכבר לא ממש מתלהבים מסוכריות ? חלילה!!
כיאה לבוגרים, הם מקבלים עוגייה שמסמלת את סיום הלימודים, ומה מסמל זאת יותר מאשר כובע סיום לימודים או בשמו הישראלי, כך מסתבר, "כובע אקדמי" !


יש לי כישרון מיוחד לבחור עוגיות שאין להן חותכנים ושוב ושוב אני מוצאת את עצמי חותכת עוגייה עוגייה עם סכין.
לא הפעם! זה הזמן להשתמש בטכניקה שחביבה עלי במיוחד - חיבור עוגיות.

מסתבר שאצל מותק יש חותכן של "הכובע האקדמי", בו השתמשתי לחלקה העליון של העוגייה ולחלק של הפנים השתמשתי בחותכן האליפסה הגדול מסט חותכני אליפסה.



הכנתי בצק, לשתי, קיררתי, רידדתי וקרצתי עוגיית כובע ועוגיית אליפסה


קרצתי מתוך עוגיית האליפסה את חלקה העליון בעזרת חותכן הכובע



הצמדתי בעזרת מים את עוגיית הכובע לחלקה העליון של עוגיית האליפסה. חשוב לציין שאת כל התהליך ביצעתי על תבנית האפייה ולא הזזתי את עוגיית האליפסה, עד לאחר האפייה.


הדבקתי היטב את שני החלקים, החלקתי את החיבורים ולאפייה


ועכשיו כל שנותר לזלף - זילפתי את הפנים עם רויאל אייסינג בצבע גוף


הוספתי את הכובע - כחובבת צבע אדום בחרתי בכובע אדום, אבל נראה לי ששחור קצת יותר מקובל


ציירתי את קווי המתאר של הכובע


הוספתי את תווי הפנים, האוזניים והשרוך של הכובע


ולסיום, השיער


ויש לנו מתנה לתפארת גם לבוגרים שבחבורה.

אפשרות נוספת, להכין שתי עוגיות נפרדות , ראש וכובע, ואחרי שהעוגיות יבשות ומוכנות, להדביק את הכובע בחלק העליון של הראש בעזרת רויאל.


לרעיונות נוספים בקרו באתר של מיתוש.

יום רביעי, 8 ביוני 2011

סופשנה כבר כאן

20 או 30 ליוני, יום אחרון ונגמרת השנה ומשום מה ההכנות להפקת מסיבת סופשנה מתחילות חודש-חודש וחצי לפני.
אין ספק שהסיוט של סופשנה הוא ביחס ישר לכמות הילדים בבית. ככל שיש יותר ילדים יש יותר מסיבות - מסיבה של הגן, מסיבה של הכיתה, מסיבה של הצהרון, מסיבה של חוג ג'ודו, מסיבה של חוג בלט, בקיצור כל מקום שהילד פקד במשך השנה – סיבה למסיבה!!

וכמובן שאי אפשר לדלג על הפתעות/מתנות לילדים, שלא לדבר על מתנות לכל מורה/סייעת/מדריך/מאמן ותמיד מחפשים רעיונות חדשים.

אפשר להפסיק את החיפושים!!
יש לי מתנה לילדים, סמלית, מתוקה, מקסימה ופשוטה להכנה ...

עוגיית סוכרייה – עוגייה טעימה מצופה ברויאל אייסינג מתוק וארוזה כסוכרייה.


בחבילת ההפתעות שקיבלתי ממותק היו שתי שקיות של אבקת אינסטנט להכנת רויאל אייסינג - למי שלא יודע, זוהי אבקה שמוסיפים לה מעט מים ובערבוב קל הופכת לרויאל אייסינג צבעוני.


אז מיד ניגשתי למלאכה ואפיתי עוגיות בצורת עיגול.


מודה שזו הפעם הראשונה שיוצא לי לעבוד עם אבקות האינסטנט ואכן הוספתי 5 כפיות מים לשקית אבקה ותוך שניות הפכה האבקה לרויאל צבעוני, בצבעים עזים, יפים וקייציים.


הרויאל נכנס לשקיות הזילוף, העוגיות אפויות ואפשר להתחיל במלאכת הקישוט.


על חלק מהעוגיות זילפתי רויאל צהוב ומעליו ספירלה ורודה וחלקן להיפך.


וכשהרויאל התייבש ארזתי כל עוגייה בשקית צלופן פתוחה משני צידיה וקשרתי בשני סרטי סאטן.


אני כבר רואה בעיני רוחי פרסומת מדובבת מגרמנית - 
אמא חוזרת מקניות והילד מחכה לה נרגש בבית 
הילד: אמא, אמא מה הבאת לי?
אמא: הבאתי לך גם מתנה, גם סוכריה וגם עוגייה
ושולפת את עוגיית הסוכריה מאחורי הגב והילד קורן מאושר (-:

אין ספק שזוהי המתחרה הרשמית של ביצת קינדר (-: !!!



כנסו לבקר באתר של מיתוש לרעיונות נוספים


יום רביעי, 25 במאי 2011

כשילדות מכינות כדורי שוקולד

הבטחתי ולכן אני צריכה לקיים.
ולא משנה שאני יודעת לפני שהתחלנו שאני כנראה אמרוט את השערות מתישהו בדרך, אולי אפילו כבר בהתחלה. ולא משנה שהמטבח יעבור מהפך. ולא משנה שגם הבגדים יעברו מהפך. ולא משנה שיהיו מריבות, כי תמיד אפשר למצוא משהו לריב עליו. ולא משנה שאין לי כוח. ולא משנה שהרצפה תהיה חומה ודביקה. ולא משנה שזה ממש מיותר וזה הדבר האחרון שאני צריכה אצלי במקרר. ולא משנה שממש לא התכוונתי להבטיח, אבל כשהבטחתי העדפתי שקט ועל שקט משלמים!!

אין מה לעשות. הבטחות צריך לקיים!!

אז התכנסנו ובאנו למטבח הפשלנו שרוולים, לבשנו סינרים ויצאנו לדרך. הבנות עומדות להכין כדורי שוקולד.

הידיים נקיות?

אפשר להתחיל בעבודה.

במקרה הכינותי מראש שאריות עוגת שוקולד, הידיים נשלחו לתוך הקערה והבנות התחילו בתהליך הפירור. כמובן שמידי פעם הפה בודק שהכל פורר כהלכה.




מכינים גנאש שוקולד (250 מ"ל שמנת מתוקה + 200 גר' שוקולד מריר - ממיסים על אש נמוכה או במיקרו).


שופכים את הגנאש על הפירורים.


מערבבים טוב. כל אחת מערבבת בתורה, כמובן שאסור לפסוח על אף אחת מכל השתיים!!!!




בזמן שהתערובת נחה לה קצת, מכינים את המנג'טים (טרם הספיקותי לקנות משהו צבעוני ומשעשע ולכן הסתפקנו במנג'טים לא משהו ששכבו אצלי במגרה במטבח מס' שנים – לדעתי הם השרידים האחרונים מהבית הקודם!!)


ולעבודה. מתחילים לגלגל (ושוב לנשנש).





את פרס "הסו-שף של האירוע" קיבלה כמובן גילי, שטרחה ועמלה על הניקיון סביב הפעילות, שאבה כל גרגיר שנפל על הרצפה בהמון סבלנות, הכל כמובן בציפיה לקבל איזה כדורון.


מטעמי "נגמר לי הכח" ו"לא בא לי ללכת על שטיח סוכריות צבעוניות" החלטתי לוותר על שלב גלגול הכדורים בסוכריות. האמת היא שזה גם די איכס. הרבה יותר טעים לאכול את הכדור השוקולדי הזה בלי שום דבר שיהרוס אותו (גם לא קוקוס).

זהו, נגמר יחסית מהר והאמת היא שהיה ממש כייף והחששות היו לשווא. מזל שאבא הגיע הביתה, אפשר להעמיד אותו להכניס מדיח!

בתאבון.