ספונטניות זה לא הצד החזק שלנו, אלא אם
כן אנחנו נתקלים בהצעה ממש, אבל ממש מפתה!
מה זו הצעה מפתה??
למשל שדה של נוריות צבעוניות, שתי הבנות
מסתובבות עם מספריים ואני עם מצלמה.
הכל התחיל בזה שלא עשינו אף תכנית לפסח.
חוץ מהארוחות "חובה" ב"צד
שלו" וב"צד שלי" בילינו את רוב הזמן בבית, הבנות ברביצת טלביזיה או
בריצוד המחשב ומידי פעם גיחה למטבח להשתעשע בעוגות. ואנחנו בקצת מכל דבר, קצת טלביזיה,
קצת פייסבוק, קצת סידור ארונות, קצת ארגון וקצת ניקיון (ממש קצת).
ואז ביום חמישי בערב ב"קצת פייסבוק"
נתקלתי בתמונה של שדה נוריות צבעוני בקדמה וכבר ראיתי את הבנות שלי מטיילות
בשדה ואני אחריהן מציקה להן עם המצלמה.
ביום שישי לקראת הצהרים החלטנו שקמים
מחר בבוקר ונוסעים לקטוף נוריות (ספונטניות במיטבה!!!).
בשעה 3:00 לפנות בוקר של לילה לבן ארוך
ומייגע, אחרי שעות של נענוע כל אחד בתורו, עם עיניים חצי עצומות ובקול שקט ועייף
הוא שאל אותי "את בטוחה שאת רוצה לקטוף פרחים בבוקר???"
התשובה היתה ברורה!!
בשעה 10:30 כבר היינו כולנו חגורים
במוסטפא בדרך לשדה הנוריות בקדמה!
שאני אפספס ?!?!?!?
אחרי שעה וחצי של טיול בשבילי הפרחים ו-
200 תמונות התקפלנו הביתה עם כלי מלא בנוריות צבעוניות, מרוצים, רצוצים, עייפים,
רעבים, ועם שלפוחיות מלאות.
או כמו שעומר אומרת: "היה כייף
מוות!!!".
עוד תמונות צבעוניות אפשר לראות כאן.
כמה צבע בעיניים... נראה שהיה ממש כיף וכיף גם לצלם.
השבמחקאיריס - ביס אוף קייק
תמונות משגעות. אנחנו נהגנו לנסוע לקטוף נוריות בגבעת השלושה, אבל הם הפסיקו עם זה.
השבמחק