יום רביעי, 23 באוקטובר 2013

משהו קטן וטוב

בכל בית (ככה לפחות אני מאמינה) יש כללים לא כתובים של מי עושה מה.
אצלנו הקניות בסופר הן לא בתחום אחריותי. אני מכינה את הרשימות ומישהו אחר מבצע. כמעט תמיד.
במקרים הבודדים שבהם קיפצתי לגיחה בסופר, הבנתי בזמן פריקת המוצרים מהשקיות למה אסור לי להגיע לשם.
איכשהו אני מצליחה לראות הכל!! ובהכל אני מתכוונת לדברים שמכל מיני סיבות לא נמצאים ברשימות שלנו, כמו למשל ממרח לוטוס שיותר עדיף שיישאר על המדפים בסופר מאשר שאני אשב לאכול אותו עם כפית, או כל מיני עוגיות שאני קונה רק בשביל הקפה, ובשביל נשנוש בבוקר ובשביל משהו מתוק בפה ... או כל דבר אחר שנמצא במדפים של הופלים, השוקולדים ושאר מיני ממתקים!
מה שבטוח שבננות אני לא אקנה בטעות וגם לא גבינות או משהו בריא אחר.

אז בגיחה האחרונה שלי, בעודי מרפרפת בין המדפים קלטתי ממרח אגוזים של loacker. מי שלא מכיר את הוופלים של loacker שיעמוד מהר בפינה בראש מורכן.


כמובן שהממרח מצא את עצמו בעגלת הקניות, בשקית ומשם התמקם על השולחן במטבח. רק למקרה שאני אצטרך.

וכמובן שהגיע הרגע!

תמיד (טוב, כמעט תמיד) יש בבית קמח, חמאה (או מחמאה) ושמנת (חמוצה) ותוך 15 דקות מרגע שמישהו מתקיל ומודיע על בואו יש עוגיות בתנור.

איך מתקתקים עוגיות ???
מכניסים לקערה
350 גר' קמח תופח
200 גר' חמאה (או מחמאה/מרגרינה)
גביע שמנת חמוצה
לשים את כל החומרים לבצק
מחלקים ל- 3, מרדדים, מורחים את ממרח האגוזים, מגלגלים לרולדות ולתנור בחום בינוני לכ-20 דקות.
מיד כשהרולדות יוצאות מהתנור חותכים אותן ומניחים לקירור

פחות משעה ואנחנו מוכנים לארח!!!

(אם יישארו עוגיות עד שהאורחים יגיעו ...)


תודות מיוחדות לחפי המהמממת על היותה חבר טלפוני שלי לענייני צילום !!!

יום שני, 14 באוקטובר 2013

מעצבות אופנה

שבועיים (אולי קצת יותר) שהחבילה הזו מונחת ליד שולחן המחשב


שבועיים (אולי קצת יותר) שאני אומרת להן - מחר לפני שהולכים לסבתא ...
מחר אחרי ארוחת הצהרים ...
מחר אחרי שיעורי הבית ...
מחר כשתחזרו מהיומולדת ...
מחר כשתחזרו מהחוגים ...
מחר כשאסיים לעבוד ...
מחר כשאבא יגיע וישמור על אופיר ...
אבל פשוט לא יוצא ועומר כבר הפסיקה לשאול מתי !!!

בשעה טובה ומוצלחת הגיע הרגע שלא נוסעים לסבתא, אכלנו צהרים, שיעורי הבית תוקתקו, אף אחד לא חוגג יומולדת, אין חוגים, סיימתי לעבוד ואופיר משעשעת את אבא שלה!!

אז במהירות ברחנו לפינה של שקט למסיבת סקראפ אינטימית ופתחנו את החבילה ששלחה לנו איריס מביס אוף קייק (וזה לא שלא הצצנו בה לפני כן)
אז מה היה לנו ???
היו דמויות של ילדות שרק מחכות שיעצבו אותן, דפים צבעוניים שקשה לבחור ביניהם, ומלא קישוטים – פייטים, פרפרים, פרחים, תיקים, פפיונים, כוכבים ...


להפתעתי הרבה מריבות לא היו כאן !! הבנות התיישבו והתחילו לחלק ביניהן את הדפים והאביזרים, לעצב, להלביש, לגזור ולהדביק

עמית, למרות החסך הנוראי בדפי גולגולות ובקישוטים גותיים, עיצבה נערת שופינג אופנתית ונערה במסיבת פיג'מות



ועומר, כאילו דא!!, הכינה נסיכה ופיה




כאן אתם יכולים להציץ בערכות היצירה המהממות שאיריס מכינה, שמתאימות לא רק לאחר צהרים של כייף עם הבנות אלא גם לימי הולדת, למסיבת פיג'מות או פתרון מצויין לבית מארח


יום חמישי, 10 באוקטובר 2013

דמבו הפיל המעופף

יום חמישי, או שבעצם זה כבר היה שישי, 2:00 לפנות בוקר, אני יושבת לי בדד בסטודיו ומפסלת אוהל קרקס וליצנים והמחשבות מטיילות להן הלוך וחזור ...
לפתע פתאום בלי שום התראה, נחה עלי המוזה והתחיל להתגלגל לו בראש הפוסט הקרב ובא – פוסט שכולו יצירה מהסרטים במסגרת פרויקט משותף של צוות ה-  d.t של מותק.

בדילוגים קלילים ושקטים הלכתי להביא את המחשב הנייד ומיד התחלתי לתקתק.
בין פס אדום אחד לשני, בין חיוכי הליצנים לשיערם המתבדר נרקם לו פוסט.

וזה לא היה סתם פוסט, הוא היה ארוך, ומעניין, ושנון, ומצחיק, ומרגש, וספונטני, וחתיך - בקיצור הורס!!!

ואז כבה המחשב.
למה? כי התעצלתי להביא את כבל ההטענה.
אבל אין מה לדאוג כי גם כשהמחשב כבה, הכל נשאר.

פתחתי את המחשב ונכנסתי לוורד והמחשב, ברוב אדיבותו ובשיא תמימותו, שאל אותי האם ברצוני לשחזר את המסמכים שנסגרו.

כבר בשבריר השנייה כשלחצתי "לא"!!! התאים הקטנים במעמקי המוח שלי צעקו גם הם לא!!! לא ללחוץ!!!
ניסיתי לדבר איתו, לשאול אולי בכל זאת הוא ישחזר לי למרות שאמרתי לא, אולי בכל זאת הוא ייתן לי הזדמנות שנייה, אולי ישלח לי חלון קטן וישאל אם אני בטוחה ש"לא!!".
אבל כלום.
הפוסט היה ואיננו עוד!! המוזה הלכה ואיננה עוד!!
המוח נאטם ולא מסוגל לשחזר את היצירה.

אז הנה אני מתחילה מחדש. אני לא מבטיחה שהוא יהיה שנון או מצחיק או מרגש או הורס, אבל פוסט יהיה!

עד כאן ההקדמה ושנייה לפני שאני מתחילה תנו לי לשמור ...

אז יצירה מהסרטים ...
רעיון היה לי.
משהו שמסתובב לי בראש כבר חודשים ועוד לא מצא פתח יציאה, אז הנה ההזדמנות. כל מה שנשאר זה למצוא סרט.
הכי בא לי דיסני.
נכנסתי למחסן, טיפסתי על הסולם לקומה האחרונה של הארון והתחלתי לחפור בקלטות הוידאו.
כן, קראתם נכון. קלטות וידאו, אתם יכולים לסגור את הפה שלא ייכנס לכם זבוב.

יש לי אוסף של קלטות וידאו, בעיקר של כל סרטי דיסני וורנר (עד שהפסיקו להוציא אותם בקלטות).
זה אוסף כזה שכל פעם שאנחנו עושים סדר מהפכני בבית ומפנים מקום לדברים חדשים - כמו למשל לפני 8 חודשים שפינינו מקום ליצורונת קטנה וחדשה - אנחנו מנהלים את הדיון של אולי הגיע הזמן לשלוח את הקלטות לחופשי ואני כמובן מגנה עליהן בחירוף נפש ומצהירה שאם הן הולכות אז אני הולכת איתן!!!

אחרי כמה עיטושים, שריטות בידיים וערמות אבק על הפרצוף והבגדים, מצאתי ! דמבו הפיל המעופף ! (תודו שעבר בכם עכשיו רטט של נוסטלגיה)

כשבידי הקלטת הנבחרת כינסתי את כל בני הבית בסלון הכנסתי את הקלטת לוידאו (כן, עוד יש כמה מכשירים כאלה, לאספנים בלבד, אחד מהם אצלנו) והושבתי אותם לראות את דמבו הפיל המעופף, כי אי אפשר לעשות יצירה בהשראת הסרט בלי להתיישב לאיזו צפייה חגיגית.
אחרי כמה קיטורים וכמה אוףים הבנות התיישבו מול הטלוויזיה ותוך 10 דקות הן היו מרותקות.
כשהסתיים הסרט הן פשטו על ארון הקלטות ומצאו משחק חדש – וידאו!!!

עכשיו נראה אותו זורק את הקלטות האלה ...

אז מה עושים עם דמבו ?? תמונה מובלטת בשכבות!

מדפיסים על דף אכיל את התמונה של דמבו ואת כל חלקי הציור בנפרד – גוף, ראש, צווארון, רגליים, כובע.


חותכים בעזרת סכין חדה את כל החלקים


מרדדים בצק סוכר לבן לעובי של דף נייר – כדי לרדד את הבצק לעובי של נייר ועל מנת שיתייבש היטב, השתמשתי בבצק הפרחים של renshow.
מדביקים את החלקים של דמבו על הבצק המרודד ובעזרת סכין חדה חותכים את השאריות מסביב


מרדדים את בצק הפרחים לעובי של כ- 2-3 מ"מ וחותכים לריבועים קטנים, שישמשו בהמשך הגבהה בין השכבות


משאירים את כל החלקים לייבוש עד שהם מתקשים - לפחות עד למחרת

עוטפים עוגה ומדביקים את התמונה השלמה של דמבו במרכזה (במקרה של תמונה קטנה יותר עם מעט אלמנטים מובלטים ניתן להדביק גם על עוגייה)


מדביקים בעזרת מעט רויאל אייסינג את ריבועי הבצק שהתקשו על האזור אותו מבליטים ומדביקים את החלק המובלט


ככה זה נראה מהצד


ממשיכים ומדביקים את כל החלקים המובלטים


והתבליט של דמבו מוכן !!


(הבעיה היחידה שבצילום מלמעלה קשה להמחיש את העומק)
וככה זה נראה מהצד 






רוצים לראות עוד יצירות מהסרטים?
כנסו לבלוגים של איריס, עינת וגלית



יום רביעי, 25 בספטמבר 2013

שישו ושמחו בשמחת תורה

זו רק אני או ששמחת תורה זה חג מוזנח???

אין לו מנהגים מיוחדים – אלא אם כן מחשיבים ריקודים בבית כנסת
אף אחד לא כתב לכבודו שיר – לפחות לא כזה שלומדים בגן
הוא תקוע בסוף חג סוכות, כשכבר נגמר הכוח לחגיגות ולארוחות השחיתות – למרות שאם ממש מתעקשים אפשר לדחוף עוד איזה עוף בתנור וקינוח של פאי שוקולד

בקיצור, העצם היחידה שזרקו לו זה דגל שמחת תורה!!

פעם בחופשת סוכות, אחרי שהסוכה עמדה מקושטת ומנצנצת, סבתא שלי היתה לוקחת אותי לכולבוייניק השכונתי לקנות דגל לשמחת תורה, הייתי בוחרת את הדגל הכי מנצנץ עם הכי הרבה חלונות נפתחים ובשמחת תורה בבוקר הייתי הולכת לבית הכנסת עם סבא שלי וחוגגת עם כל הילדים.

אבל אנחנו לא ממש מאנשי בית הכנסת וכנראה שלא נגיע לשם בזמן הקרוב (מזל שסבא שלי לא קורא את הפוסטים שלי)
אז מה יש לעשות עם הדגל אם לא הולכים לרקוד בבית הכנסת ?
לאכול אותו!!
במקום סתם דגל, אנחנו נצטייד בדגל מתוק ונסתפק בריקוד סוער עם האושפיזין בסוכה שלנו.

בין משפחת אושפיזין אחת לשניה, הבנות התכנסו בסוכה להכין דגלי שמחת תורה מתוקים

הצטיידנו בעוגיות בצורת דגל על שיפוד - את השיפוד השחלתי לכל אורך מקל הדגל והוצאתי מהצד השני כס"מ שיפוד שיבלוט מעל הדגל, דפים אכילים עם תמונות של דגלי שמחת תורה, רויאל אייסינג צבעוני, אבקת פיות/נצנצים ובצק פיסולי אדום וירוק


זילפנו מעט רויאל לבן על הדף האכיל והדבקנו על העוגייה


קישטנו את הגדל ואת המקל ברויאל צבעוני



נצנצנו את הדגל באבקת פיות


הכנו תפוחי עץ קטנים מבצק פיסולי אדום ועלים מבצק ירוק


והשחלנו על קצה השיפוד הבולט מהדגל



ואנחנו מוכנות עם גדלים מתוקים לשמחת תורה



שיהיה לכולנו חג שמח וטעים !!!

יום ראשון, 8 בספטמבר 2013

יש לי גלידה הכי טובה

אני יודעת שקשה להאמין אבל אני לא מתה על גלידה.
בטח לא סתם גלידה עם סתם טעם כמו וניל או שוקו, והכי לא מתה על כל הגלידות עם החתיכות פרי או כל הפלצניות למינהן כמו שוקו אגוז, מייפל פקאן, וניל עם נגיעות ליצ'י או פיסטוק בניחוח קינמון.

כשראיתי פרסום של מכונת גלידה ביתית במחיר מצחיק, חשבתי לעצמי מה כבר יכול להיות? נשתעשע קצת עם גלידה לבנות, מקסימום נוסיף אותה לרשימת "הרכישות הלא מוצלחות".

אז זהו, שזו היתה טעות!!!
זה לא הבנות שאוכלות את הגלידה.
וזה לא שאני אוכלת את הגלידה ....אני רק טועמת, וטועמת, וטועמת ...

הכל התחיל מזה שקניתי ממרח לוטוס כדי להכין עוגיות, היו לי כוונות טובות, אבל זה פשוט לא יצא!
וחשבתי אולי אני רק אטעם את הממרח.
אסור לטעום את הממרח הזה.
אי אפשר להפסיק לטעות את הממרח הזה.
אז כדי שהוא ייגמר יותר מהר חשבתי להוסיף אותו לגלידה הראשונה שננסה להכין במכונה.
שוב טעות!!!
במקום לנשנש את הממרח עם כפית עברתי לנשנש את גלידת הלוטוס עם כפית !!

ומאז אנחנו עושים ניסיונות וכל פעם מנסים גלידה אחרת ואחת יותר טובה מהשנייה.

היום מככבת כאן גלידת שקדים שנזללת ברגעים אלו ממש ...
ולפני שהיא נגמרת הספקתי לצלם אותה על הרקעים המעלפים של TweelingenDesign לפי הרעיון של אפרת הכשרונית מ"אז מה את עושה כל היום"


שאני לא אשתף ????

מתחילים עם מתכון בסיסי-
250 מ"ל שמנת מתוקה
250 מ"ל חלב
100 גר' (7 כפות) סוכר

מפעילים את המכונה ואחרי 15-20 דקות מוסיפים את הטעמים (את הכמויות אפשר לשנות לפי הטעם) -

לגלידת שקדים
2 כפיות ליקר שקדים
80 גר' עוגיות שקדים טחונות (חצי טחונות היטב וחצי גס)

לגלידת לוטוס
3 כפות גדושות ממרח לוטוס
4 עוגיות לוטוס מפוררות גס

לגלידת אוראו
4 עוגיות אוראו טחונות היטב
4 עוגיות אוראו מפוררות גס

לגלידת מרשמלו
3/4 כוס מיני מרשמלו


ומה שנותר זה להתלקק ...



יום חמישי, 29 באוגוסט 2013

"שנות טובות"

אני מאוהבת!!!
ב"שנות טובות" של פעם, בטכניקה של עוגיות המלאכים שלי וברקעים של יעל יניב!

מאחר ואני עדיין בענייני נוסטלגיה והתרפקות על העבר, וחזק בענייני מחזור (כך מסתבר!), מצאתי את עצמי יושבת ומכינה עוגיות עם ה"שנות טובות" של פעם בטכניקה שעשיתי בעוגיות המלאכים.

כבר כמה שנים שאני, כמו גם רבים אחרים, מדפיסה את ה"שנות טובות" המהממות של פעם (שאני לא בטוחה שפעם חשבנו שהן כאלה מהמממות!) על דפים אכילים ומכינה עוגיות לכבוד השנה החדשה.

כבר הדבקתי את ה"שנות טובות" על עוגיות עם פס רויאל מסביב
וכבר הדבקתי את ה"שנות טובות" על עוגיות עם פס רויאל ופיזרתי סוכר שיהיה מחוספס ומנצנץ
וכבר הדבקתי את ה"שנות טובות" על עוגיות עם פס רויאל וסוכריות קטנות מסביב
וגם בלי כלום
וגם סתם על סוכריה
בקיצור הגיע הזמן להתחדש!!!

עוגיות המלאכים שהכנתי בטו' באב עדיין מככבות אצלי בסטודיו וכשהסתכלתי על ה"שנה טובה" הדהוייה קצת עם שתי הילדות המתוקות זה ממש התבקש לעשות להן רקע עתיק.

הטכניקה של חריצת הקווים אחרי ייבוש הרויאל על העוגייה אותה טכניקה, הפעם חרצתי רק סביב התמונה וצבעתי בצבע קרם.



נשארו קצת עוגיות וגם מקום על הדף אז החלטתי להשתעשע עוד קצת והפעם עם מסגרת מבצק סוכר שהטבעתי עליה חותמת וצבעתי בצבע פנינה.



שתהיה לכולנו שנה טובה ומתוקה !!!

יום שלישי, 27 באוגוסט 2013

שלום כיתה א'

עוד אני מתרגלת לעובדה שעמית הגיעה לכיתה א' (ואח"כ ב', ג', ד' וכבר ה'!!) ופתאום עומר הגיעה לכיתה א'.
זה ממש לא לעניין, אני לא עומדת בקצב הזה !!

תיכף יגיע השלב של יציאות עד הבוקר ואני אסתובב עם שקיות שחורות וגדולות מתחת לעיניים ולפני שאני אספיק לעצום אותן למנוחה קצרה  - צבא, אחת תחליט שהיא רוצה להיות טייסת והשנייה תהפוך לאיזה לוחמת סיירת ואז עד שאני אתרגל, או שלא, אני אמצא אותן על איזה הר בדרום אמריקה או באיזה חוף נודיסטים בתאילנד!
לא מתאים לי כל הסיפור הזה, מה יהיה שם לאכול? ולישון עם ג'וקים? ומה אם ההר יהיה גבוה מידי ולא יהיה מספיק חמצן? ומה יהיה אם איזה סוטה יידבק לי אליהן? ואם מישהו ישתול להן סמים בתיק ויכניסו אותן לכלא התאילנדי ואז אני אצטרך למצוא איזה לוחם קומנדו ולטוס לתאילנד למבצע חילוץ מהכלא ....
לא!!!
אין תאילנד. סופי. וזה לא פתוח למו"מ!!!
זהו.

איפה הייתי??
אה, כן, כיתה א' !!!

לכבוד המאורע החגיגי התכנסו בסטודיו, כלת החגיגה ואחותה, עם מלא עוגיות בצורת לוח, עיפרון, ילד, ילדה, צבע, סרגל וכמובן "שלום כיתה א".

הן התחילו בהכנת רויאל אייסינג צבעוני 


וקישטו את העוגיות




כשכל העוגיות הפכו צבעוניות הן נשארו לייבוש


וכשהתייבשו הן הוסיפו גימורים עם טושים אכילים



ארזתי את כל העוגיות באדנית גדולה ועומר עם חיוך ענקי מרוח על הפרצוף מתחילה את היום הראשון בכיתה א'




שתהיה לכולם שנה נפלאה !!!