יום רביעי, 9 בנובמבר 2011

היי קיטי קיטי


במלחמה כמו במלחמה צריך לבחור צד, אז במלחמת כלבים נגד חתולים, אני בצד של הכלבים!
יחד עם זאת אני לא אצא כאן בגנות החתולים מאחר ויש כמה אנשים שאני מכירה שיחכו לי אח"כ בסימטה חשוכה. אני מעדיפה להימנע מזה.

אבל יש חתולה אחת שאי אפשר להישאר אדישים אליה, לא יודעת למה ומה יש בה, אבל היא פשוט מתוקה. אולי מה שעושה אותה כל כך מאמי, זו העובדה שהיא מככבת על תיקים, ארנקים, נעליים, חולצות, קופסאות תכשיטים, קוקיות ואפילו על העכבר של המחשב שלי (מקווה שלא הזנחתי אף אחד) והכל בורוד!!

למי שלא הבין עד עכשיו, מדובר בקיטי או בשמה המסחרי "הלו קיטי" (לא שאני מבינה את פשר ה"הלו").

וכמאמי מפורסמת, אין מתוקה ממנה לשמש דוגמנית לניסויים ולטעיות שלי.

את העוגות המצויירות שלי אני אוהבת להכין עם סוכרייה מובלטת ואני צובעת אותן עם אבקת שלגים (הלוא היא אבקת צבע לבן) מהולה באלכוהול. הבעיה עם ציורים כאלה היא שהם קצת דוהים.
להחליף את האלכוהול עם מים לא בא בחשבון מבחינתי, לא מחבבת את המרקם שנוצר ולכן תכננתי לנסות לעבוד עם צבע לבן נוזלי, אבל כמו כל התכנונים של "אני צריכה", אף פעם זה לא יוצא.
כשראיתי את הצבע הלבן של מג'יק קולור אצל מותק, החלטתי שהגיע הזמן לנסות והצטיידתי בבקבוקון לניסיון (לא שהניסיון הזה קרה ברגע שנכנסתי לסטודיו. גם הבקבוקון הזה נכנס לרשימת "אני צריכה" שלי והוא שכב בקופסת הצבעים חודש וחצי עד שלאחרונה קניתי צבעים חדשים ועשיתי סדר, אז נזכרתי בו).

וזה קרה!!
הכנתי עוגה מצויירת של קיטי ותיעדתי את ההתנסות שהתגלתה כמוצלחת במיוחד.


 מתחילים בהכנת ה"סוכרייה" של קיטי בוחרים ציור להעתקה מניחים עליו נייר אפייה ומשדכים אותם כדי שלא תהיינה תזוזות בזמן ההעתקה ומעתיקים את הציור בעיפרון B6.


 מרדדים בצק פיסולי לבן (במהלך הרידוד כדאי למרוח על משטח העבודה מעט מרגרינה, כדי שהבצק לא יידבק למשטח), מניחים את הבצק המרודד על נייר אפייה נקי, מניחים על הבצק את נייר האפייה, שעליו הציור המועתק, כשהצד המצויר פונה כלפי מטה. מניחים יד אחת על נייר האפייה כדי שלא יזוז ממקומו, וביד השנייה מלטפים בעדינות את נייר האפייה הציור יעבור בקלות לבצק


 בעזרת סכין חיתוך חדה ולא משוננת חותכים את הסוכרייה על פי קווי המתאר של הציור והסוכרייה מוכנה לצביעה


שופכים מעט צבע לבן לפלטה מוסיפים מעט צבע מאכל בגוון הרצוי לצביעה (במקרה שלנו הרבה ורוד בזוקה) ומערבבים 


צובעים את הציור בעזרת מכחולים. לאחר צביעת חלקי הציור, עוברים על קווי המתאר בגוון אחד כהה יותר מקטע הציור שהוא תוחם ולקראת סיום מוסיפים את החלקים הצבועים בשחור


עוטפים עוגה בבצק סוכר ורוד בהיר וצובטים את שולי העוגה העליונים בעזרת צובטן חיוך. כשה"סוכרייה" של קיטי יבשה לחלוטין וקשה, מרימים אותה בעדינות בעזרת מרית, מורחים על צידה האחורי מעט דבק CMC או רויאל אייסינג ומניחים בעדינות על העוגה העטופה בבצק סוכר. הסוכרייה תידבק מיד לציפוי


מגלגלים נחש ארוך מבצק סוכר ורוד כהה ומדביקים סביב שולי העוגה התחתונים ולוחצים בעזרת כלי לחיצה צדף על הנחש ומטביעים מרקם צדף


מערבבים בפלטה מעט צבע מאכל לבן עם מעט צבע מאכל ורוד, מכינים באותה הדרך גם צבע ירוק, מציירים בעזרת מכחול פרחים על העוגה.
והעוגה מוכנה!!



כנסו לבקר באתר של מיתוש.





יום חמישי, 3 בנובמבר 2011

הפסקת פרסומות


בתחילת יוני השנה קיבלתי הזמנה קצת מוזרה לעוגת יומולדת לילד, עוגה בגווני כחול ועליה שחקן כדורגל, גם הוא במדים כחולים, מחזיק כדורגל. מה שהיה מוזר שביקשו 3 עוגות זהות ועוד שני שחקנים זהים בנפרד.
הסתבר שמדובר לצילומי פרסומת לחברת בזק, הרעיון היה שליצן שמופיע במסיבת יומולדת יזלול את עוגת יום ההולדת.

אחרי שהעברתי את העוגות ושחקני החיזוק חיכיתי. וחיכיתי. וחיכיתי. וחיכיתי וכלום!! עקבתי בציפייה אחרי הפרסומות של בזק בתקווה שגידי יעזוב את המרקע ויוחלף בליצן, אך תקוותיי נותרו ללא מענה, ואחרי 3 חודשים הפסקתי לקוות. מאז עברו 5 חודשים והגעתי למסקנה שהפרסומת נגנזה.

היום בערב בעלי רבץ לו על הספה בסלון שקוע במכבי ת"א המפזזת על המרקע (ומראה סימני התאוששות לשם שינוי) – אצלנו בבית שיש מכבי, אין חברים (או משפחה,או אישה, או ילדים ...) ואני חייבת לגלוש מהסיפור ולהזהיר את בנות ישראל הרווקות: כשהוא אומר לך בתחילת מערכת היחסים שהוא לא חובב ולא רואה ספורט – זה לא כולל את מכבי, כי "מכבי זה לא ספורט, זו אהבה"!!

לפתע פתאום הוא שואל אותי: "את זוכרת את העוגה ההיא שעשית לפרסומת?" עניתי:"כן, למה?"אז הוא ענה בשיא האדישות: "כי נראה לי שעכשיו זה הופיע בפרסומת של בזק".
קיפצתי (טוב, לא צריך להיסחף, יותר נכון התגלגלתי בשארית כוחותיי מהיום הארוך הזה) לסלון, הרצנו קצת אחורה (בהזדמנות זו אני רוצה להודות ל- yesmax שבלעדיהם הייתי צריכה לשבת ולבהות במכבי עד הפסקת הפרסומות הבאה) ואכן ההתרגשות היתה גדולה כשראיתי את הליצן החביב בפרסומת של בזק מנשנש את הראש של שחקן הכדורגל שפיסלתי ואפילו לא מראה סימני מצוקה!!

צילמתי קצת תמונות מהטלביזיה והנה כמה רגעי מסך של העוגה:









העוגה ושחקני החיזוק שלה:





כנסו לבקר באתר של מיתוש.

יום ראשון, 30 באוקטובר 2011

הופ הופ טרללה גדלתי בשנה


עוד שנה חלפה והגיע חודש אוקטובר ואיתו יום ההולדת של עמית. וכמו בכל שנה, אי אפשר בלי הפקת יום הולדת. השנה לא נסחפנו עם ההכנות, אבל בתחום העוגה והעוגיות זה כבר משהו אחר.

כמובן שהכל התחיל בגיל שנה, עוד לפני שידעתי בצק סוכר מהו. קניתי תבנית של עוגת ברבי, אפיתי עוגה, תקעתי חצי בובת ברבי בחלק העליון וישבתי לזלף את כל השמלה מכוכבים קטנטנים של קרם ורדרד משמנת מתוקה.

בגיל שנתיים, עם רקורד של כמה חודשים בבצק סוכר, כבר עמדה עוגה מעוצבת לתפארת עם צעצועים- בובה, דובון, קוביות, רכבת ולידה עציץ מלא בעוגיות צעצועים תואמות. אז גם התחיל הרומן שלי (או כמו שלילך קוראת לזה- השריטה שלי) עם עוגות ועוגיות תואמות J.

בגיל 3 הפסקתי להכין לעצמי עוגות ליומולדת של עמית והגיע הזמן להכין בשבילה. 4 חודשים לפני היומולדת כבר קיבלתי הסבר מפורט מה יהיה ביומולדת (ליצנית, ולא ליצן!!) ואיך תראה העוגה (צבעונית עם בובה של ליצן) – אז זה מה שהיה! נכון שקצת נסחפתי וזו היתה עוגה של 3 קומות עם בובה ענקית של ליצנית יושבת למעלה ושוב ליד העוגה עמדה אדנית מלאה בעוגיות ליצנים, אין ספק שצבעוניות לא היתה חסרה ביומולדת הזו.

כשעמית היתה בת 4, שוב קיבלתי הוראות מפורטות, לעוגה ורודה עם הנסיכות של דיסני. ישבתי כל הלילה ובניתי עוגת 3 קומות ורודה עליה פיסלתי את הנסיכות שלגיה, אורורה, סינדרלה ובל (וכל מי שיש לה בת יודעת בדיוק על מי אני מדברת). סיימתי ב- 5:00 לפנות בוקר (לא פשוט לשבת כל הלילה בסוף חודש שביעי להריון ולשחק עם נסיכות). עמית התעוררה בבוקר, הסתכלה על העוגה ושאלה בפליאה: "איפה יסמין?!?",הסברתי לה שהיא בת 4 ולכן יש על העוגה 4 נסיכות, על יסמין נדבר בשנה הבאה. כמובן שלעוגה צורפו עוגיות של כתר ורדרד.

מכאן זה רק הלך והידרדר ...
בגיל 5 זו היתה רק תותית וירדנו לשתי קומות. הפעם העוגיות לא היו תואמות (רחמנא לצלן), שכן החלטתי לפנק את הילדים מהגן - לבנות הכנתי עוגיות בראץ ולבנים ספיידרמן.

בגיל 6 היינו בשיגעון הבוב ספוג והעוגה היתה קומה אחת עם בובי הצהבהב, פטריק הורדרד וסקווידוויד הכחלחל, עם עוגיות תואמות של בוב ספוג.

בגיל 7 לא היתה עוגה מפוסלת!!! גם לא היו עוגיות (לא היה לי למה להתאים) לעמית כבר לא היה אכפת, ולי כבר לא היה כוח אז עשינו עוגת מוס שוקולד עם קרם וכל הבנות שהגיעו למסיבה היו מאוכזבות.

השנה חזרנו למסורת.
הפעם לא היה נושא מיוחד ושבוע לפני היומולדת כשעשיתי עוגת angry birds לעמית אחר שחגג 8, עמית התלהבה מהעוגה והחלטנו שביומולדת שלה נעשה עוגה ועוגיות של הציפורים המטורפות האלה, ואכן הציפורים האלו הטריפו את כל הילדים ביומולדת!

עד כאן נוסטלגיה ועכשיו הצצה קטנה להכנת העוגיות של ה- angry birds.

כדי להכין את החזירונים נעזרתי בחותכן של דובי וחותכן עיגול.
קרצתי את החלק העליון של הדובי


ובעזרת חותכן עגול חתכתי רק את ראש הדובי מהעוגייה.


לציפורים הצהובות השתמשתי בחותכן משולש ולכל שאר הציפורים-האדומות, הכחולות והלבנות- בחותכן בלון הפוך (והנה עוד שימוש לחותכן הבלון)


אחרי שהעוגיות יצאו מהתנור והתקררו ציירתי את קווי המתאר של הציפורים והחזירונים ברויאל שחור




כשהרויאל התייבש זילפתי ברויאל צבעוני את כל חלקי הציפורים והחזירונים


ועוד כמה דוגמאות


כך נראו כל החבר'ה העצבניים ארוזים בעציץ


והנה גברת היומולדת עם העוגה והעוגיות


עד השנה הבאה...

כנסו לבקר באתר של מיתוש.







יום ראשון, 9 באוקטובר 2011

פשוט אבל טעים


יום חמישי בערב, אני יושבת מול המחשב ומצ'וטטת עם חברות למקצוע בקבוצה סודית וסגורה בפייסבוק ומסתבר שאצל כולן הבית מלא בניחוחות, של עוגות שתופחות בתנור, של עוגות שרק יצאו מהתנור, של פחזניות מלאות בקרם ומצופות בשוקולד ...
אי אפשר ככה.
זה ממש לא הוגן לעשות את זה לאנשים עייפים ומותשים בשעות ערב מאוחרות שכבר אין הרבה מה לעשות בנידון.

אבל אני חייבת משהו. משהו שימלא את הבית בניחוחות כשהוא בתנור, וימשיך להפיץ ניחוחות שיצא מהתנור ושיהיה מלא בקרם ...

הדבר הראשון שחשבתי עליו זה עוגת קרם שהייתי עושה פעם באופן די קבוע לסופ"ש. זה היה כשעוד גרתי אצל ההורים בגלגול הקודם. עוגת טורט פושטית, רכה ומריחה, רטובה בסירופ סוכר וליקר בננות עם קרם פושטי של אינסטנט וניל עם שמנת מתוקה. ואם ממש רציתי להתפרע הייתי מגרדת קצת שוקולד מריר ומוסיפה לקרם (לפני שהמציאו את האינסטנט עם הפצפוצים) ומשאירה קצת לפזר מלמעלה.

אז ישבתי לי מול המחשב והחלטתי שזה יקרה מחר על הבוקר.

ואכן ביום שישי בבוקר התכנסנו ובאנו אל המטבח, אני ושתי השותפות החדשות שלי למשחקי האפייה במטבח.

שימנו תבנית וחיממנו תנור לחום בינוני


הקצפנו חלבונים (6 במספר)


הוספנו סוכר(כוס וחצי) וסוכר וניל (כפית) כמובן מהסוכר וניל תוצרת בית שהכנתי.


הוספנו את החלמונים שחיכו בצד


ובסוף קמח (2 כוסות) ואבקת אפיית (שקית)


"אמא לא פייר שרק עמית מקציפה"...


והבלילה נכנסה לתבנית ולתנור וניחוחות התחילו להתפזר באוויר ...


העוגה יצאה מהתנור למנוחה והתקררות


מה עושים בינתיים? בודקים את המתכון החדש של הפחזניות שקיבלתי מלילך ועד שהתכנסנו שוב לחלק השני של הכנת העוגה, כבר עמדו להן פחזניות יפיפיות לתפארת שעמדו לדגמן על הסטנד הורדרד והמהמם שרכשתי במותק!!



התכנסנו בשנית.
התחלנו בהכנת סירופ סוכר וליקר (כוס מים רותחים, 2 כפות סוכר ו-2 כפות ליקר בננות)



חתכנו את העוגה לשניים והרטבנו המון!!! את שני החלקים


והתחלנו בהכנת הקרם (שמנת מתוקה וכוס חלב)


התחלנו להקציף והוספנו אינסטנט וניל (80 גר) וקצת שוקולד מגורד


מרחנו את הקרם על העוגה


כיסינו עם החלק השני של העוגה, מרחנו שוב קרם למעלה ומסביב ופיזרנו את שאר גירודי השוקולד


העוגה מוכנה ואפשר לנקות את הכלים ...


כמה פשוט, ככה טעים !!!


כנסו לבקר באתר של מיתוש.














יום שישי, 23 בספטמבר 2011

זיכרון מתוק


עשינו הסכם, הבנות ואני, שאם הן מתנהגות יפה במשך השבוע ולא אומרות מילים (או כמו שעומר מתעקשת "מילות") לא יפות, אנחנו נשתעשע במטבח ביום שישי.
הן עמדו בכך בגבורה!
באחד הימים בצהרים כשעמית כבר לא יכלה יותר לסבול את השיגועים של עומר היא התחילה להגיד לה "סתו.." ומיד תפסה את עצמה ושמה יד על הפה.
אז בהחלט מגיע להן.

אבל יצא שיום שישי עמוס בטירוף. בבוקר מפגש של קבוצת מעצבי עוגות אצל מותק, אחה"צ הפעלת יומולדת ובערב מופע של דרור קרן. הייתי חייבת לחשוב על משהו קליל ומהיר.
חשבתי וחשבתי, פתחתי את המקרר ולנגד עיני עמדו הפרודוקטים שקניתי בתחילת השבוע להכנת פשטידת אטריות מתוקה ("קיגל"), ועדיין לא יצא לי להכין.
רעיון מעולה! קצר, קולע, מתוק וטעים (וגם מתאים לקפה של שבת בבוקר).

בעודי מתכננת, צפו ועלו להם זיכרונות מתוקים מסבתא שלי ז"ל.
הייתי מבלה עם סבתא שלי שעות במטבח, משם הלכה ופרחה האהבה שלי לכל מה שקשור באוכל – להכין ולטעום :-). בכל פעם כשסבתא שלי היתה מכינה עוגת דבש או פשטידת אטריות מתוקה היא היתה מפרישה לתבנית קטנה ועגולה חלק מהבלילה וזה היה רק שלי. גם אם לא הייתי נמצאת בשלבי ההכנה, הייתי מגיעה אליה וחיכתה לי מיני עוגה/פשטידה.
הקשר עם סבתא שלי היה כל כך חזק שכשהיא חלתה באלצהיימר זה היה אחד הדברים הקשים ביותר שחוויתי. היא פספסה את החתונה שלי ואת הבנות שלי, והיא כל כך ייחלה לזה.

אני יושבת וחושבת על הפשטידה ועל סבתא ופתאום נפל לי האסימון! ביום שישי התאריך 23/09 וזה תאריך יום ההולדת שלה. אם סבתא שלי היתה בחיים היינו חוגגים לה יומולדת 90!

אין דרך טובה יותר להיזכר בסבתא מלבלות עם שתי הבנות שלי בהכנת הפשטידה המתוקה שהיא היתה מכינה לי ולספר להן עליה.

ואי אפשר בלי המתכון לפשטידה המצויינת הזו:
חבילה איטריות רחבות מבושלות
קופסא גבינה לבנה 5%
גביע שמנת חמוצה
4 ביצים
3/4 כוס סוכר
כף גדושה קינמון
כף פירורי לחם
ומלא צימוקים
לערבב הכל ולתנור!













סבתא, אני כל כך מתגעגעת.